שרית שצקי

[ רוק ]

ביוגרפיה

שרית שצקי נמצאת על מפת האינדי הישראלי עוד מתחילת שנות התשעים, היא מופיעה על הבמות מגיל צעיר בשירה, נגינה וריקוד, ולמרות זאת, כמעט ואין חומרים רשמיים שלה בנמצא. הסיבה המרכזית לכך היא שהלהקות בהן היתה חברה מעולם לא השלימו אלבום מלא או שחררו סינגלים.

היא החלה לנגן בגיל מוקדם על פסנתר והשתתפה בהרכבים קאמריים, בקונסרבטוריון בעיקר. את דרכה המוסיקלית הלא-קלאסית החלה בלהקת פאנק אנרכיסטית מקרית אונו בשם Anus. ההרכב פעל בין 1993-1995, בתקופה שכונתה לימים ה-Punk Explosion של ישראל. נוער משועמם מהפריפריות שמסביב לתל-אביב נכנס למקלטים ויוצא משם עם דמואים וקלטות פאנק שהולכות לאיבוד אחרי שבוע (USF מבת-ים, נכי נאצה מלהבות הבשן, גועל נפש מראשל"צ ועוד). Anus הקליטו מספר שירים, מתוכם יצאו רק שניים, "מתאבדת" ו"נפילה", ששובצו בקלטת אוסף מחתרתית בשם It's All Lies לצד להקות אנרכו-פאנק אחרות כגון דיר יאסין, My Uniform Is Blacker, נכי נאצה, נשרפת (של אבי פיטשון) ואפילו גלגול מוקדם של אסטרוגליידס, הלהקה היחידה שעדין פעילה מכל הלהקות בטראק ליסט (אחד מהשירים נמצא גם באוסף הפאנק 'פרוורוטי').

מלבד שצקי, כלל ההרכב את אמיר לוי בגיטרות, טל שפיר על הבאס (באסיסט נוסף ששותף בלהקה היה דוד טור, מאוחר יותר בעליו של הפאב לנסקי המיתולוגי בתל-אביב) ויוני רוכמן על התופים. שצקי טענה ש"זו היתה להקת פאנק אנרכיסטית, אבל מה שבעיקר עניין אותנו היה לצרוח ולהשתכר ולריב עם הממסד האכזר (טוב הייתי בת 16), אז אפשר להגיד שהיינו מורדים אבל אני כנראה מרדתי בעיקר במוצארט ולא במערכת".

אחרי פירוק Anus, הצטרפה שצקי ללהקות של חברה, גיא בן שטרית. בתחילה הצטרפה כקלידנית ללהקת אינפקציה בעיקר להופעות, על מנת לאפשר לניר טרטר להשתולל על הבמה. שלוש שנים לאחר הקמת אינפקציה, הקים גיא להקה נוספת, מטבוחה, כפרוייקט צד. לאחר שנה וחצי כקלידנית של אינפקציה, עברה שצקי למטבוחה. את הלהקה הנהיגה יעל קראוס ובין היתר ניגנו בה לפרקים בן הנדלר, ירון שראל, גיא זהבי, יפתח כדן ועמרי הנגבי. גם מטבוחה לא הוציאה אף חומר רשמי (שני שירים נדירים, Swallow Your Guns, Hole In The Lung שהוקלטו בחזרות, נתרמו ע"י שצקי בלעדית לאתר). לאחר פירוקה, עבר הגרעין שלה לפרוייקט הבא, הגלגול הבא של מטבוחה, שנקרא אטליז.

גם באטליז עברו הרבה נגנים, ביניהם אורי כנרות וירון מיטלמן. ההרכב התקבע לבסוף על מאיה דוניץ (שירה), גיא בן שטרית (גיטרה), עמרי הנגבי (תופים), אדם שפלן (באס), אור בהיר (גיטרה) ושצקי (קלידים). ב-2004 עזבה מאיה דוניץ את הלהקה, משאירה לשצקי את הבמה כולה. ב-2005 צורף עמית ארז כגיטריסט נוסף. הלהקה ניגנה חומרים מגוונים בין פאנק-רוק לקברט, מטאל ובלדות שאנסוניות, או כפי שהוגדרה באותה תקופה, "מר באנגל פוגש את הקרדיגנס". שירי הלהקה פורסמו כבוטלגים ועברו ידים בתוכנות שיתוף מוסיקה ודרך קהילות. בטרם הספיקו להקליט חומר רשמי, עזבה שצקי את הלהקה והוחלפה ע"י לי טריפון. לזמן מועט מאד הופיעה עם אנרגיה חולנית.

מלבד שירה ונגינה על הקלידים, היא גם למדה ריקוד מגיל 18. היא השתתפה בפרוייקטים של מחול מודרני ולבסוף הצטרפה ללהקת שקטק, עמה הופיעה בארץ ובחו"ל (חדי עין יבחינו בה בגמר של "כוכב נולד 2" מרקדת מאחורי נינט טייב ובגמר של "כוכב נולד 3" בקטע של הלהקה יחד עם צביקה הדר). אגב, שנה לאחר מכן השתתפה באודישנים לפרוייקט ההמשך של הדר, "נולד לרקוד".

ב-2004 החלה לעבוד על חומרים אישיים. אחד מהם, השיר Tonight, בוצע בהופעותיה האחרונות עם אטליז. סקיצה ראשונית שלו מפורסמת בלעדית באתר.

דיסקוגרפיה