"צורם" היא לא בדיוק מילת התואר הנכונה לתאר את Dissonant, על אף שמה. "ייחודי" עשוי להלום יותר. שכן ,גם במגרש המטאל הביתי, עם הנגינה הכבדה המחייבת, האלימה והמדוייקת, לדיסונאנט היו דברים נוספים להציע. מוסיקה המשלבת אלמנטים של פיוז'ן ומטאל , אוריינטל ופרוגרסיב רוק. התמהיל הכבד שהם הגישו היה חמקמק מכדי לכלוא תחת כינויים וסוגות. זה הרחיק מהם לא מעט מקהל היעד המטאליסטי, שלא ידע איך לאכול את התבשיל שלהם, אך איתגר לא מעט אחרים.
הלהקה הוקמה עוד בשלהי שנות התשעים, עמוק בתור הזהב של המטאל הישראלי, שהתבשם מהצלחותיהם של אורפאנד לאנד וסיילם. אל הסולן ויינשטוק והגיטריסט בר אילן הצטרפו הגיטריסט ארז ביטון, באסיסט Fatal נתיב קדם ומתופף Excessum דור קרטר. תחילה פעלה כלהקה אינסטרומנטלית גרידא, אשר התעוררה יום אחד וגילתה את קיומו של פוטנציאל כתיבה והלחנה שלא כדאי להזניח. חלפו שש שנים של הופעות אינטנסיביות עד שהקליטו (והפיקו עצמאית) את אלבום הבכורה Consolidated Reality Fragments, אשר יצא ב-2005 במהדורה מוגבלת של 1000 עותקים בלבד. לאחר צאתו, עזב קרטר את הלהקה ובמקומו הגיע שקד פורמן. זה, יחד עם הגיטריסט בר אילן ניגנו באותה תקופה במקביל בהרכב ההמשך של אקססום, The Fading.
ב-2007 החלה הלהקה לעבוד על חומרים חדשים. מאחר והסולן ויינשטוק עבר לארה"ב באותה שנה, קיימה הלהקה הופעת פרידה במועדון הקולטורה בתל-אביב, שם מכרה 100 עותקי פרומו של האי.פי Perspective.
