בפרספקטיבה רחבה ובדיעבד, בלאק לורד לא היתה שונה מרוב להקות התיכון הזניחות של מטאליסטים משועממים שהעריצו את איירון מיידן, מטאליקה ולד זפלין. ובכל זאת, התיכוניסטים הללו הגיעו לשני הישגים משמעותיים: הם התקדמו הלאה לפאזה רצינית יותר שנקראת MSD והם העלו את החלסטרה לאוהדי אינפקציה.
 
חבורת הנערים מתל-אביב ובת-ים הוקמה בראשית 1998 ע"י טל אורן (גיטרה) ומקסים דוברוסין (שירה) תחת השם האירוני "צמד רעים". כעבור שלושה חודשים המירו את שמם ל"מקסים והבבושקות" וכעבור חודש נוסף לבלאק לורד. בשלב זה הצטרף להרכב המדומה שי לנדא כקלידן ועד 2001 החליפו הנה והנה ליין אפים שכללו את אביחי זוהר (גיטרה), נועם ארז (באס), איתי סחרוף (תופים) ועידו לנואל (תופים).

בתקופה כלשהי הקליטו דמו בעל שלושה שירים בשם GAD DA BAD, שכלל מלבד שיר הנושא את "נקמת הצב" ו"עננים / סיסי", אך הותיר בחוץ שירים נוספים של הלהקה כגון "שיר הסופרמן", "בואי", הוזה הדמות". שיר נוסף בשם "ג'ו קליבר" הופץ ברשת ובתוכנות הורדות המוסיקה עם מילת המפתח "אינפקציה", תעלול שגרם לרבים לחפש את השיר הנסתר של להקתו האהודה של ניר טרטר, עד שנחשפה התרמית. ההסבר נכתב רשמית באתר של אינפקציה, שם זכתה בלאק לורד לתואר הרשמי "חבורת תיכוניסטים תל-אביביים מוזרים ביותר".

ב-2001 כבר לא נרשמה תפוקה מצד הלהקה, אך בכל זאת נרשמו ספיחים ב-2002 כשההרכב עבר למוסיקה פסיכדלית והקליט אלבום בפונימי בהופעה חיה שנמכר בלעדית במנות "הקומה ה-13" בתל-אביב. באותה תקופה התפרסמו בזכות גירסת כיסוי לשיר הפתיחה של תכנית הטלויזיה החינכוית "אבירי האור הקסום". עם גיוסם של החברים, פסקה סופית מלהתקיים. עם השחרור, שלושה מחבריה דאז - טל אורן, שי לנדא ואביחי זוהר, צירפו את גל חי ואת חנן קריספיל להקמת הרכב אינדי רוק בשל יותר, MSD.