נדמה שאמרתו המפורסמת של ראש ממשלתנו בעבר לוי אשכול "נכון, הבטחתי, אבל לא הבטחתי לקיים", השפיעה קשות על בילי לוי, אחת ההבטחות הגדולות של האינדי הישראלי שמקיימת רק על הבמות. הרי עוד ב-2004 הוציאה את הסינגל הראשון שלה ("Blew My Day") בדרך לאלבום בכורה מתוכנן, שמעולם לא יצא; לאחר מכן חזרה לבמה כסולנית The Homesicks אך האי.פי הבודד שהוציאה הלהקה הוקלט טרם הצטרפותה; בתחנה הבאה שיתפה פעולה עם זאווי ואף נפוצו שמועות לגבי קיומו של אלבום אך גם הוא לא ראה אור.

2008 ראה גלגול נוסף של בילי, הפעם עם בן טברסקי - סולן להקת הPאנק פלישת חוטפי הגופות - על התופים, כאשר ואלרי שפולנסקי, באסיסט אלף ואחת להקות פאנק אחרות, מגבה גם כאן על הבאס. גם הפעם דובר על גורל "רשמי" יותר - אלבום בכורה בהפקתו של קן סטרינגפלו (חבר The Posies) ובהשתתפות גליה חי, שחם אוחנה ושלומי "כרובי" לביא. 

אלא שבטרם ראה אור, כבר הפך ההרכב הדליל להרכב רב תהפוכות ולא יציב. בשנתיים הראשונות לקיומו זכו לנגן את חומריה של בילי סוללה ארוכה של נגנים. טברסקי עזב בראשית 2009 והוחלף ע"י מתופף החדשות יוני ליפשיץ, שהוחלף מאוחר יותר ע"י טל מילר. שפולנסקי הוחלף ע"י עמנואל סלונים שבעצמו הוחלף ע"י דן זיתון. כמו כן הצטרף יונתן לב כגיטריסט נוסף. האלבום לעומת זאת, עדיין לא ראה אור...