יותם חיימוביץ' נולד ב-1973 והחל ללמוד לנגן על גיטרה בגיל 10. במשך השנים התמקצע במגוון סגנונות כגון קלאסי, ג'אז, אלקטרוני ומזרח-תיכוני ושאף לאגד אותם בכפיפה אחת בנגינתו.

ב-1994 עזב את ישראל לטובת הודו כדי ללמוד נגינה על סיטאר אצל אחד האמנים המפורסמים בעולם על כלי זה, פאנדיט שיוואנאנט מישרא, שגם ניהל את המחלקה המוסיקלית באוניברסיטת באנארס בוראנסי. במשך שבע שנים התגורר בורנאסי אצל משפחת פאנדיט, משנן את אמנות נגינת הסיטאר, הפילוסופיה הדתית, הראיה התרבותית ויסודות המוסיקה ההודית. יותם הפך בן בית אצלם, משקיע את כל מרצו בלימודי המוסיקה ובסופו של דבר, השלים את לימודיו באוניברסיטת וראנסי.

עבודתו הנמרצת הפכה אותו למאסטר על סיטאר. עקב כך, השתתף בקונצרטים רבים בהודו, מן המערביים הבודדים שניגנו בהם. בארץ ניגן באירועים רבים לצד נגנים כמייקל בנסון, ארז מונק ויאיר דלאל, שהוזמן עמו לנגן בפסטיבל WOMAD באיים הקאנאריים.

ברצונו לאגד מוסיקה הודית מסורתית עם מוסיקה מערבית, פיתח יותם כלי מיוחד שיוכל לעשות זאת, שילוב של סיטאר הודי וסינת'יסייזר מערבי. הוא קרא לו סינטאר. בעזרת כלי זה, החל לעמול על פרוייקט ג'אנגאדאנס. יותם מסביר באתרו כי אין תועלת בהלבשת מוסיקת הראג'א ההודית על ביטים אלקטרוניים (מערביים) מאחר והמוסיקה ההודית אינה רק המוסיקה הנשמעת אלא אמצעי עמוק לעורר רגשות אצל המאזין בעזרת השילוב הנכון של הצלילים והמקצבים בהתאם לתנאים הפיסיים והפסיכולוגים של המאזין. לכן, פיתח כלי שיתרגם את הטונים הסיטאריים דרך מקלדת סינת'יסייזר מבלי לאבד את המשמעות העמוקה של הסיטאר.

לפרוייקט זה גייס מספר מוסיקאים: דדי טל (מהנדס הקול) ושי ברוך (תופים), שניהם מלהקת קרם ברולה, מייקל בנסון (באס, משינה), ארז מונק (כלי הקשה וטבלה) והזמרת ליאורה איזק. התוצאה היא אלבום מלא שראה אור ב-2004 בהפקה עצמית.