גיא גרבר
כשהחליט גיא גרבר לותר על החולצה של מכבי ת"א לטובת הגיטרה, ודאי לא שיער שיבוא יום וירקיד את כל העולם
כשהחליט גיא גרבר לותר על החולצה של מכבי ת"א לטובת הגיטרה, ודאי לא שיער שיבוא יום וירקיד את כל העולם
אוהווו, איך שגלגל מסתובב לו...ואולי לא גלגל אלא כדור. מי שתכנן לעצמו קריירת כדורגל במכבי תל-אביב ואף רשם הופעות בנבחרת הצעירים של ישראל, הפך לאחד הדיסק ג'וקים המצליחים שיצאו מהארץ. לכו תסבירו לגרבר שלא מוותרים בכזו קלות על החולצה הצהובה...
בגיל 16, כאשר קיבל גיא גרבר את הגיטרה החשמלית הראשונה שלו וזנח את המגרש לטובת מימוש האובססיה המוסיקלית שלו, הוא ודאי לא חשב לתומו שתוך פחות מעשור יצירותיו יכבשו את רחבות הריקודים מיפן ועד איביזה ויכללו בעשרות אוספים של סוון ואת', וולי לופז ועוד. כהשפעות רוק ציין את סוניק יות', מיי בלאדי ולנטיין וג'וי דיויז'ן, כך שהנטיה לאלקטרו די ברורה...
הרומן הטכנואידי החל ב-2002, כאשר הקליט את הטראק הראשון שלו, "Kenny’s Back", בלייבל Whoop!, שהפך ללהיט חובק עולם. הטראק השני, "Electric Mistress" תפס את אזנו של דני טנליה שדחף את גיא קדימה. נקודת מפנה גדולה חלה ב-2005, כאשר הוציא את "Stoppage Time", שמכר יותר מ-10,000 עותקים. ההצלחה המתמשכת קנתה לו אחיזה בלייבלים בדרוק של ג'ון דיגוויד וקוקון, במסגרתם יוציא מספר סינגלים עתידיים (בקוקון כבר יצא הראשון, "This Is Balagan"). במסעותיו בחו"ל הופיע במועדונים הגדולים ביותר כ-MUTEK בדטרויט, God's Kitchen בלונדון וסונאר בברצלונה, לצד שמות כריצ'י האוטין, טיפשווארץ ומת'יו ג'ונסון.
בד בבד עם הסינגלים שהוציא, רימקס לאמנים אחרים (קוין פרימן, Versa, On Spec...), בישל כמה סינגלים עם אמנים נוספים (שלומי זידאן, סהר ז.), כתב מוסיקה למיצגי המחול "פלייבק" של אוהד נהרין ו"אהבה" של שרון אייל ובת שבע, הקים את הלייבל Supplemental Facts וזכה בפרסים מקומיים (יוצר האלקטרוניקה הטוב ביותר של אקו"ם ב-2003, מפיק האלקטרו הטוב ביותר של DJ העיר). הספק לא רע בשביל אמן שעלול היה להיות נער פוסטר על המגרש בקרית שלום.
