אם יש דמות אחת באינדי הישראלי שתהווה תשובה לשאלה "אם מי היית רוצה לשתף פעולה?", זוהי ויקטוריה חנה. אמנית קול ויוצרת בינלאומית שקוצרת שבחים בכל אשר פונה. אחת מיצואניות המצטיינות של המוסיקה היהודית השורשית בעולם המודרני, ולא רק יהודית. ויקטוריה חנה גדלה בירושלים בבית דתי ומשם, מארון הספרים הגדול של אביה הרב, הלחינה וביצעה ראפ בעברית עתיקה, טקסים קבליים העוסקים באותיות האלף-בית, מזמורים, תפילות וטקסטים גנוזים בעברית ובארמית.

את הקריירה שלה החלה דוקא במשחק. כבוגרת ביה"ס ניסן נתיב, השתלבה במחזרות פרינג' רבים ואף שיחקה בהצגה "הדיבוק" בתיאטרון הבימה. מסוף שנות התשעים מתעסקת במוסיקה שנעה מיהודית עתיקה דרך פרסית ועד הודית. הידע שצברה במשחק מסייע לה בהופעותיה, ובאלה תוארה כמשתמשת בשפת גופה ובתנועות ידיה ככלי לביטוי החיות במוזיקה שהיא שרה; עוצרת נשימה; מותירה רושם רב על השומעים ובעלת איכויות קול נדירות.  

היא ביססה עצמה כנציגה המגוונת, המרתקת והאקספרימנטלית ביותר של הקול הנשי בארץ. מאז 2000 זכתה גם בהכרה בינלאומית עם הופעות חוזרות ונשנות בניו-יורק, מזרח אירופה והודו. בקורות חייה הענפים אפשר למצוא השתתפות בערב שירים מחודשים מהקברט היהודי מגטו טרזין בצ'כיה, מתוך דוקו-דרמה של סיביל שונמן שהוצגה בפסטיבלים בברלין, בוסטון, שפילד, סאו פאולו ועוד (1997); מספר הופעות ערכה עם מורתה רות וידר מגן; ב-2000 הופיעה עם תזמורת "מוסיקה נובה" במופע "הדיוואן התימני", שירים שהולחנו ע"י המשורר מרדכי סתר; ב-2001 ביצעה את השיר-תפילה "אלוהי נשמה" בסרט "Trembling Before God" של סנדי דובבסקי; הופיעה במחזה "קמתי אני לפתוח" שהועלה בפסטיבל עכו, הזירה הבינתחומית ועוד; "שן דובי שן"- יצירה פסיכדלית שנכתבה במיוחד עבור ויקטוריה ע"י נורי יעקובי על-פי שיר של יונה וולך והוצגה עם אנסמבל קפריזמה; דואטים עם מריאנה סדובסקה; הופעה בתצוגות של יגאל נזרי (חיים צומחים, 22 ועוד); "נדודי שינה בירושלים - קטעי ידאו ושירה מקוריים שהוצגו בזירה הבינתחומית; שרה בשיר "אנבֶּל" של אריאל זילבר ועוד ועוד.

לא אחת הבהירה כי היא רואה קשר ישיר בין העבר והעתיד, לכן היא מנסה להראות שהיהדות יכולה להיות צעירה, רלוונטית ומודרנית. עבודותיה המגוונות שאובות ברובן מטקסטים עבריים קדומים בקונטקסט אישי ועכשווי - סידור התפילה, טקסטים קבליים ובהשראת טקסטים עתיקים העוסקים בעבודת האותיות והפה כדבר בורא. לדוגמא, "22" זו עבודת היפ-הופ ווידאו משותפת לויקטוריה חנה, נבט ואוהד רייטר, המשלבת צילומים שנעשו באמצעות מצלמות זעירות שנתנו לנשים מתפללות בכותל בתשעה באב. הטקסטים להיפ-הופ נכתבו בעברית עתיקה ובסיוע של דודוש קלמס מ"הדג נחש". האנימציה הממוחשבת מתבססת על אימאג'ים שנלקחו מ"ספר היצירה", הספר הקדום ביותר במיסטיקה היהודית, המיוחס לאברהם אבינו. בניו-יורק קצרה היצירה שבחים רבים, והוגדרה כ – Ancient Hebrew Rap. בעבודה נוספת יחד עם אורי פרוסט ואריק חיות הציגה יצירות בהשראת ספריו של ר' אברהם אבולעפיה. את יצירותיה מגדירה כ"מאד רוחניות, קדושות ואקספרימנטליות".

במהלך השנים האחרונות ובמסגרת מסעותיה היא חוקרת תרבויות שונות ומשתפת פעולה עם אמנים מקומיים באוקראינה, במונגוליה, ביפן, בהודו ועוד. היא מקשרת בין הקדום והמתקדם, בין העבר והעתיד, בין אקוסטי לדיגיטלי, בין הקודש והחול, בין העברית ושפות מקור אחרות כגון פרסית וצ'כית לאנגלית ולשפות תקשורת בינלאומיות כדוגמת עולם האינטרנט.

בהתבססותה בניו-יורק, שיתפה פעולה עם אמנים ישראלים רבים, בעיקר חבורת ויברמונק: היא שרה באלבום הראשון של בלקן ביט בוקס; באלבום השני של ביג לייזי (בשיר "Taxi Tel Aviv"). יום אחד שלחה סקיצות שהקליטה לגרונדיק וסלאבה עם פתק "תעשו עם זה מה שאתם רוצים". והם עשו. סקיצות אלה נכנסו לאלבומם Frogs. אגב, הופעה חיה שלה עם הצמד בירושלים באפריל 2004 אפשר להוריד חינם ובלעדית ב-Qube. את הופעותיה בתפוח הגדול מלווים בדר"כ תמיר מוסקט (תופים), איתמר ציגלר (באס) ונורי יעקובי (ויולה).<