אף אחד לא ידע ולא שמע על הג'נדרס, עד שמגזין הביקורות הידוע Splendid ביקר את הדמו אי.פי שלהם אי שם ב-2004 ופתח את הביקורת ההיא במשפט:
"You'd have to be pretty damn heartless to resist the charms of three-chord wonders The Genders".

עופר קורן (קוריצ'ונר) ואמיר נויבך הקימו את הג'נדרס ב-2004 כמסגרת שבה יוכלו לפרוע שטרות פרוטו-פאנק רוקיות שאותם גבו במהלך הקריירה שלהם עד אז. קורן חבר באותה תקופה בלהקת אלג'יר ואף חילטר בלהקת הקאברים המהוללת המג'יקל מיסטרי טור. נויבך ביקר זמן מה מאחורי התופים של אלילי המטאל הישראלים סיילם ומאמצע שנות התשעים שוטט בארה"ב, לזמן מה כחבר בלהקת רוק מקומית באריזונה בשם Sugar High. לאחר מספר שינויים בעמדת המתופף, התקבע אור כחלון על משימה זו. הליין-אפ המקורי כלל אף את רועי הדס (מאוחר יותר בקוסקים) על הבאס, אך כשזה פרש, לקח על עצמו קורן את המשימה הזו, משאיר את נויבך כגיטריסט ראשי. 

הסאונד של הג'נדרס נשאב מהגיטרות של הראמונז, הסטוג'ס וניו-יורק דולס, ובולט במיוחד בשירים כמו Sharlene, Gender Bender ו-Scream. הדמו שנשלח לספלנדיד ולכמה מגזינים נוספים הכיל 8 שירים והוא פורסם באתר הבית שלהם במשך שנה להורדה חופשית. הג'נדרס חרשו את ארה"ב במסע הופעות ארוך ואינטנסיבי, בסיומו חזרו לארץ, הקליטו עוד ארבעה שירים אותם הוסיפו לקודמים ואת החבילה השלמה שיחררו כאלבום בכורה בשם Rockin' in Ramallah (התו השמיני, 2005), שהופץ במקביל בחו"ל ע"י הלייבל הקנדי Amp Records.

הקלטות האלבום נערכו באולפן הביתי הממוקם מעל הקופי שופ בתל-אביב, בזמן שבו התפוצץ מחבל מתאבד ב-2002. המקרה לא מנע מהם לפרסם מניפסט שמאלני משהו בעטיפה הפנימית של האלבום המתאר את עוולות הכיבוש ואת רצונם לנורמליזציה באיזור, כך שביום מן הימים יוכלו להופיע ברמאללה.

ב-2006 נפרד קורן מהלהקה ואת מקומו תפסו שניים - נחי ניניו על הגיטרה ותני קלאפסדל (מתהילת Weird Chicken) על הבאס. אלבומם השני, Virgin No. 72, יצא בתחילת 2007.