טרי פויזן הגיחו בסערה אל עולם הפופורנוגרפיה הרכה ב-2004, כאשר שלוש עלמות החן לואיזה קאהן (גיטרה, קלידים ושירה), נגה נצר (שירה, באס, קלידים) וסיון "פטיט" מלר (שירה, קלידים) החזירו לבמה סליזיות, ביצ'יות ומראה זול ופרובוקטיבי שהיה נחוץ כל כך בארץ, במיוחד אם זה מגיע בשפת האהבה - הצרפתית.

השלישיה מגדירה את מרכולתה כ"אורגיה של בק ובלונדי, ונסה פאראדי והנפטונז, סליז אמריקני עם שיק אירופאי אלגנטי". תדמית הילדות הרעות (אחד הראיונות שנתנו למוזיקה 24 נערך בג'אקוזי בלבוש מינימלי) בצירוף האלקטרו-פופ שובר השגרה שלהן הגיעו עד לשמות הגדולים ביבשת. הן הופיעו לצד ליידיטרון, Tiefschwarz, Boy form Brazil Electrocute ועוד. לקראת 2005 עזבה נצר את הלהקה ואת מקומה תפסה השחקנית והדוגמנית גילי סער. וכמו שאומרים (יותר נכון, כפי שהן אומרות), מאחורי כל אישה מצליחה עומד גבר שמציץ לה מתחת לחצאית. הגבר שלהן (אותו הן מכנות "הסרסור") האחראי על הסאונד והביטים, הוא עידן "ברונו" גרייף, שהופיע בעבר כסמפלריסט בהופעותיה של בילי לוי.

לאחר שנתיים של הופעות בארץ ובעולם (ביניהן בתחרות של סוכנות הדוגמניות Elite Models), הוציאו את הסינגל הראשון שלהן, comme ci comme ça, בתחילת 2006. כמו-כן, יצא באותה שנה רמיקס לשירן Smack Snack ע"י יוצרת הטראנס דאלי באלבומה Hectic. מנגד, התארחה פטיט באלבומה השני של קבוצת 951, "פלסטיקו", בשיר Ce N'est Pas.

האי.פי המלא, שלא נמכר בחנויות אלא רק בהופעות ודרך הלהקה עצמה, יצא ב-2006 וכלל ארבעה קטעים נוספים. שנה מאוחר יותר, יצא אי.פי נוסף, הפעם על גבי ויניל בלבד, שכלל שלושה קטעים (Buzz on The Bell, Ballroom, Synthetic Harmonizer) בגרסאות מקוריות וברמיקסים. האי.פי הנ"ל יצא בלייבל האלקטרו הצרפתי Ekler 'o' Shock. בסוף 2007 ביצעו את "בובות" (עם רוני אלטר), שיר הנושא של הטלנובלה עם אותו שם, שיר שכתב שי נובלמן.

ב-2008 עיבתה השלישיה את המערך החי בגיטריסטית אנה לנדסמן ובמתופף רוקפור, איסר טננבאום. הרכב זה יצא למסע כיבושים נוסף, במסגרתו זכו לחמם את הופעתה של דפש מוד בישראל. שבוע לאחר ההופעה ראה אור אלבום הבכורה המלא של הלהקה, שכלל את כל רצועות האי.פי ושיר הטלנובלה, בנוסף לקטעים חדשים.