כפי שהדרום המרוחק תרם את אמניו לאינדי הישראלי (הסצינה הבאר-שבעית הידועה), כך הצפון לא נותר חייב וכשם שמכרמיאל יצאו שני קדר ולהקת Phadeband, גוש שגב עלה על המפה בזכות טליה אליאב.

אליאב החלה ללמוד פסנתר בגיל 9 ולאחר שלוש שנים החלה אף לכתוב ולהלחין שירים בעברית. לאחר 5 שנות נגינה על פסנתר, החלה להתעניין בג'אז למדה קומפוזיציה אצל ג'ון בוסטוק ובמגמת מוסיקה בביה"ס האנטרופוסופי בהרדוף. בגיל 15 גילתה את הזמרת שתשפיע עליה יותר מכל - ג'וני מיטשל. היצירה הנשית העסיקה אותה בשנים הבאות ולפיכך הקימה שלישיה (עם עדי לוז ואלה ג'וי מאיר) במסגרתה ניגנו קאברים של טורי איימוס, פיונה אפל, סוזאן ווגה וכו'.

לאחר הצבא עברה לתל-אביב, שם הכירה מספר מוסיקאים שיילוו איתה בעתיד כמיכל לוטן ויונתן לויטל (האחרון ממייסדי הנטלייבל בירדסונג). כמו-כן הכירה את עידן שמעוני (דנסקי), עמו עברה להתגורר וברשותם אולפן הקלטות ביתי. היא הקליטה מספר שירים ("אני בזרועות האיש", "שיר על שום דבר", "בוסנובה של אהבה רכה" ו"באור", שנכלל באוסף פולארויד 2 של מגזין הרשת השרת העיוור) והקימה הרכב ליווי שמנגן את חומריה המקוריים עם יונתן לויטל על הבאס וטל רונן על התופים. כמו-כן תרמה קולות בהרכב של יוני פוליקר וקלידים בהרכב שישה נגנים שמחים של יהוא ירון ומקליטה במקביל אלבום אלקטרוני עם דנסקי.

באוקטובר 2004 פורסם המגזין השביעי של מגזין האתר השרת העיוור, שיוחד ליום ההולדת ה-70 לליאונרד כהן, ובו אוסף מיוחד בשם "שיר זר" - גרסאות בעברית לשיריו. טליה הקליטה עבור הפרוייקט את שירו "סוזאן".

ב-2006 הקליטה איפי בשם ערפל ובו חמישה משיריה. האי.פי יצא בלייבל גושפנקא. כעבור שנה הקליטה אלבום נוסף, בעל נופך אוונגארדי יותר, עם שי לוינשטיין (חברה להרכב שישה נגנים שמחים) תחת השם Lonely Sounds, שבו שבעה קטעים, ביניהם גירסא מרוטשת משהו של אלינור ריגבי. ב-2008 תרמה קולות עבור אלבום הבכורה של Endof.

ב-2008 שבה לזרועות הג'אז והסול באלבום הבכורה התנועה. אליאב אמונה על הלחנים והמילים של תשעה מתוך שניים עשר השירים באלבום (על שניים אחרים אחראי לויטל ואת "כמהון" הלחינה למילים של מרים חלפי).