עבור הרפתקה זו, קרא וולמן לדגל כמה מן השמות המובילים באינדי דאז: יוני יידוב (Pits) על הבאס, מיכאל אלקלעי (לשעבר בג'אמה של ארלין גולד) על הגיטרה ואורי זליג (נערי פוסטר) מאחורי התופים. ב-2006 החלו לפקוד את מועדוני הרוק התל-אביבים (בעיקר לבונטין 7 והפטיפון), כשהם מנענעים את הקהל בזכות שירה סופר-סטלנית, גיטרות מתפוצצות והרבה שיער על הפנים. החיבור בין הפרוטו גאראג' של הסוניקס לPאנקובילי של King Khan מצאו ביטוי באלבום הבכורה האפונימי של ההרכב, שיצא ב-2007 בהפקה עצמית. האלבום כלל שיר אחד בגרמנית (Das Leben), שאף הוא לא ממש הפתיע: באתר קטעי הוידאו הפופולארי יוטיוב ניתן היה למצוא קליפ שלו עם מלאני פרס לשיר "Wo bist Du mein Sonnenlicht" (היכן אתה קרן האור שלי) של הלהקה הגרמנית Grup Tekkan.

ב-2008 העתיק וולמן את מגוריו ללוס אנג'לס, שם המשיך לחבר שירי לואו-פיי סטלניים תחת השם Kiss Them For Me ו-Manicorn, ובזאת גזר רשמית את חוט החיים של הלהקה.