לצד אדם שפלן, יהוא ירון הוא אחד הבאסיסטים העסוקים "בעת החדשה" באינדי הישראלי, כאשר ניגן לצד הרכבים רבים ומגוונים עד 2006, או אז הקים הרכב ראשון להגשמה עצמית...
ירון הינו בוגר מגמת המוסיקה בתיכון אלון ברמה"ש. בגיל 14 הוצע לו בקונסרבטוריון המקומי לעבור מנגינה על גיטרה לבאס (ושיעורי חינם) תמורת נגינה בהרכבים. מרגע זה, התקבע על הבאס ככלי מרכזי (ואף התמקצע בהמשך על הקונטרבאס). למספר דקות בתקופת התיכון ניגן בלהקת מטאל בשם Total Decay, אותה הוביל דניאל ברכר, לעתיד גיטריסט היהודים. אחרי השירות הצבאי, חבר לשלושה בוגרים נוספים בתיכון: אליאב קול (קלידים), סתיו נחום (תופים) ויותם זילברשטיין (שירה וגיטרה). יחדיו הקימו את "התנאים 2". הלהקה הופיעה ארבע פעמים בלבד (פעמיים ביחד עם הזמרת סיון הנדלסמן), אך יהוא ציין אותה כ"אחת הלהקות הכי טובות שהיה לי הכבוד לנגן בהן".
ב-2002 התפרקה הלהקה לאחר שכל חבר משך לכיוון אחר. שנה מאוחר יותר, ניסו יהוא, אליאב וסתיו נסיון נוסף, "קול ירון נחום", שהיווה המשך לתנאים, כאשר את ההובלה נוטל אליאב. "קול ירון נחום" הופיעו פעם בודדת בגדה השמאלית (2003) והתפרקו, אולם יהוא לא נותר מובטל. עוד ב-2001 ענה למודעת דרושים שפירסם המוסיקאי שי לוינשטיין. בעקבותיה, הצטרף להרכב River Styx. את חומריה של הלהקה כתבו בעיקר לוינשטיין והסולנית, רות דולורס וייס. מתופף הלהקה היה דורון לאור, אולם לכשעזב, צורף סתיו נחום במקומו. ב-2001 עלו לראשונה על הבמה (הייניקן הבימה בת"א) וב-2002 הקליטו את אלבום הבכורה, האלבום הראשון המלא לו שותף יהוא. ההרכב הספיק להופיע בפסטיבל שנטיפי בטרם התפרק.
ב-2003, יצר קשר עם יהוא נגן בשם ג'ינג' והציע לו להצטרף אליו להופעה שלו. לצורף ההופעה, הוקמה להקה חד-פעמית בשם קריסטל מאשין: ג'ינג' בגיטרות וקלידים, נועה מלמד בקלידים וסמפלרים, סתיו נחום בתופים ויהוא בבס. ההרכב ניגן חומר של ג'ינג' וגרסאות כיסוי של אוזריק טנטקלס, שהשפיעו מאד על ג'ינג'. בהמשך השנה, הצטרף למספר הרכבים ג'אז: שלישיית דן בן ליאור ושלישיית עומר גוטהולץ. כעבור שנה, העמיק את הקשר עם רות דולורס וייס ושניהם הפכו לבני-זוג. וייס עברה לתל-אביב מבאר-שבע וירון התלווה אליה להופעות. הופעת סולו של שניהם בבית המוסיקה בירושלים תועדה על גבי תקליטור בלייבל החנות. באחת ההופעות באותה שנה בג'הפאן, עלו לאחר הופעה של מיכל לוטן. זה היה המפגש הראשון של יהוא עם לוטן, קשר מוסיקלי שיגולם בהמשך.
ב-2005 הצטרף אל מספר הרכבים נוספים: תחילה, חבר אל ההרכבים המטורפים של נתי ארנן - קבוצת גוטל בוטל ומופע החיים של מוטי פנאן. עוד באותה שנה הוקמה וריאציה נוספת של "התנאים" - להקת התחתית, עם הסולנית שולמית אפשטיין, תמיר אלפן (בוגר מגמה נוסף) על הגיטרות, אליאב קול על הקלידים ואסף דגן על התופים. בגלגול כושל וקצר-ימים בתקופת ג'ינג' הכיר את המתופף אריאל ערמוני. הלז ליווה את אפרת גוש והציע לו להצטרף למופע. יהוא נענה. לבסוף, ידידה ארגנה ערב להקות בג'הפאן והציעה לו להופיע עם הרכב מיוחד שיקים. יהוא קנה את הרעיון - הוא ריכז סביבו את רוסלן גרוס (קרוזנשטרן ופארוחוד), שי לוינשטיין, אריאל ערמוני, ואת מיכל לוטן (זוכרים?) כסולנית. בהופעה זו שימש אליאב קול כקלידן. לאחריה, עזב ואת מקומו תפסה טליה אליאב. להרכב קרא שישה נגנים שמחים ותכליתו היא - לראשונה - ביצוע חומרים מקוריים שכתב יהוא לצד שירי משוררים (ביניהם, של אבא שלו!), בעיקרם רוק עם השפעות כליזמר.
ב-2006 הצטרף לאנסמבל שתוק!האוזן, הרכב אקספרימנטלי שהעלה יצירות של המלחין הגרמני שטוקהאוזן, שכלל גם את דניאל שריד, עידו עזריה, תאיר פניני, חיים רחמני וטליה אילן. שיתוף הפעולה עם רחמני נמשך גם בתזמורת הטרופית של איליאן פאנסאנסוי ובפרוייקט הנסיוני קטב מרירי. ב-2007 הצטרף גם לפאניק אנסמבל, עמם הקליט את אלבום הבכורה האפונימי ולהרכב האלקטרו סינתיזאור של אלון מגן (אקא מגון).
2008 נפתחה עם הופעות הבכורה של הרכב נסיוני חדש בשם קטב מרירי (עם חיים רחמני ושי לוינשטיין), שהושפע מאנשי הגות ופילוסופיה יהודים כרוזה לוקסמבורג, עמנואל לוינס, וולטר בנימין ועוד. יצירותיהם, ברובם אינסטרומנטלים ואבסטרקטים בקיצוניות, יצאו רשמית באלבום בכורה אפונימי במאי אותה שנה.
2009 הפכה לשנה המשמעותית ביותר מבחינה סולנית עבור יהוא. אמנם כבשנים עברו המשיך לגבות בהופעות את רות דולורס וייס, נועה גולנדסקי, אביב גדג' ופאניק אנסמבל והמשיך להתארח בהקלטות של אחרים (למשל באלבומי הבכורה של צח דרורי, Buffalos, אלי רוזן ודניאלה ספקטור) אך לראשונה מאז התמוססותם של שישה נגנים שמחים, הופיע לבדו - ובאינטנסיביות - עם חומריו המקוריים. בין היתר, נטל חלק בפסטיבל פולקל'ה החמישי ובפסטיבל חוצמזה השלישי, בדרך לתוצר המוגמר והכה-מצופה, אלבום הבכורה "דברים יומיומיים כאלה", שראה אור בתחילת 2011.