אטליז היא אחת מלהקות הדגל של האינדי הישראלי, ועד 2007 נתפסה כפוטנציאל הכי לא-ממומש של האינדי הישראלי. אחרי חמש שנות פעילות, שלושה גלגולים ומספר רב של הופעות, עדין לא היה באופק חומר רשמי לנחם בו את המעריצים, וכאלה יש הרבה. ב-2007 הגיעה הגאולה.
אטליז הוקמה כפרוייקט צד של גיא בן שטרית (אינפקציה). בעוד אינפקציה נותנים דרור לרוחות שטות ופראיות בהופעותיהם, המבוססות על הריבים הבימתיים האינסופיים של ניר טרטר וגיא שמי, בן שטרית לקח הצידה את היצירתיות הרצינית שנכלאה ואיבדה פוקוס ביניהם. רוק קשוח עם תמרונים מזרחיים, בלדות לוחשות לצד שירים מורכבים, צרחות מול סלסולים, גותיקה אפלה ופופ מתוסבך, הכל באנגלית. זה מה שכלול בתפריט של אטליז.
בהיעדר חומר רשמי, שגשגה תעשיית הבוטלגים של הלהקה (ואף הלהקה עצמה מכרה אלבומי הופעות חיות כדי להשביע בינתיים את רעב המאזינים). שירים כמו "בולשביקים", "Sunshine", "Whore" ו-"Pink Bible" הפכו ללהיטים, חלקם אף כונו בשם שונה לגמרי מאשר השם הרשמי ("אום כולתום" ו-"Morrocan" שהפכו באלבום ל-"Be Invisible" ו-"Say Where" בהתאמה).
אטליז התפתחו מפרוייקט הצד הראשון של בן-שטרית, מטבוחה. מלבדו, כלל גרעין הלהקה את מאיה דוניץ (קלידים, שירה), עמרי הנגבי (תופים), אדם שפלן (באס) ואור בהיר (גיטרה). בשלב מסוים ניגנו עמם ירון מיטלמן (גיטרה) ואורי כנרות (סקסופון). ב-2004 פרשה דוניץ מן הלהקה והתרכזה בעשרות פרוייקטים אחרים (מידנייט פיקוקס, הבילויים, מקהלת גבעול). את מקומה תפסה שרית שצקי. כמו כן הצטרף ללהקה עמית ארז כגיטריסט שלישי (לצד בהיר ובן-שטרית). הרכב זה משך שנתיים בטרם נפרדה שרית שצקי. לאחר עזיבתה, נכנסה הלהקה לקומה מוסיקלית, בעודה מחפשת סולנית חדשה. ב-2005 זו נמצאה בדמותה של לי טריפון.
עוד ב-2005, הצטרפו ארז ובהיר (ודודי ברקת, שליווה את עמית ארז בהופעותיו האקוסטיות) ללהקת הליווי של גבריאלה. ב-2007 הקיץ הקץ על הציפיה לאלבום. Violently Delicate יצא בלייבל Anova ברוב הדר. לאלבום נכנסו רוב שירי הלהקה, כולם הולחנו ע"י בן שטרית ורובם נכתבו על ידו ועל ידי מאיה דוניץ (טריפון קיבלה ייצוג של שני שירים). מוסיקאים נוספים שנטלו חלק באלבום הם אייל תלמודי, עידן קופפרברג, תום קלנר ויובל סמו.
ב-2008 יצא סמפלר של הלייבל אנובה ובו שלושה קטעים של הלהקה - Intro (שלא ראה אור עד אז), מיקס של ביג M (מאיר עמר מטיפקס) ל-Big Fish וגירסא קאמרית של Be Invisible (לי ופסנתר בלבד). באפריל 2009 זכה הקליפ של הלהקה לשיר Hey בקטגוריית האנימציה בתחרות הסרטונים של אתר האינטרנט Babelgum, שנערכה במסגרת פסטיבל הסרטים Tribeca שבניו יורק. גיא בן שטרית, האנימטור של הקליפ, קיבל גביע ופרס כספי על סך 20,000 יורו מידיו של במאי הקולנוע ספייק לי. הקליפ עצמו התקבל לכ-30 פסטיבלי קולנוע ואנימציה ברחבי העולם.
ההצלחה האנימטורית המשיכה לאחר בחירת Attractive כקליפ העשור בערוץ המוסיקה. דוקא בעת זו של תקיעת יתד, החליט אדם שפלן לעזוב את ההרכב ואת מקומו על הבאס תפס הדר גרין. בנובמבר 2009 יצא אי.פי בשם Delicately Violent, שכלל רצועות שלא נכללו באלבום הבכורה. מופע ההשקה של האי.פי נערך באותו חודש בבארבי תל-אביב והתארח בו שלמה גרוניך. הלהקה ביצעה עמו את השיר "לונה פארק", והסתבר שאף הקליטה עמו גירסא רשמית שנכללה בתקליטור השלישי (ההקלטות הנדירות) באוסף "שלמה גרוניך - המיטב", שיצא בתחילת 2010.
לאחר צאת האי.פי, תוכננה ללהקה פגרה, אותה ניצל עמית ארז להקמת פרוייקט צד בשם Paper Cuts, שבו חבר לצ'לנית יעל שפירא להקלטת גרסאות לשיריו במעטה קלאסי. הפרוייקט זכה להצלחה רבה וגם יצא כאי.פי רשמי באנובה, מה שהדליק אצל בן שטרית נורה ירוקה. באוקטובר 2010 אותה שפירא חברה אל שתי צ'לניות נוספות - נועה איילי ונטע כהן-שני ובניצוחו ועיבודיו של הפסנתרן אורי שרטר, עלו אטליז למופע חד פעמי בשם "קלאסי באיזור התעשיה" בתיאטרון תמונע, בו ביצעו קאמרית כמה משיריהם (פלוס גירסת כיסוי ללהיט If I Can't Have You של איבון אלימן). לערב זה הוקלט אי.פי מיוחד ובו שלושה משירי האלבום הראשון.
חודשיים מאוחר יותר, יצא אלבום האולפן השני, Teasing Nature. האלבום יצא גם במהדורה מיוחדת אליו צורף DVD של הופעה חיה (ובו הקטע עם גרוניך) כמו גם כמה מהוידאוקליפים של הלהקה.
בסוף 2012, לאחר שבע השנים הטובות בהן הפגינה הלקה יציבות מרשימה, נטרפו הקלפים וחולקו מחדש. טריפון פרשה מן הלהקה והוחלפה בסיון אבלסון. גם עמית ארז פנה לדרכו ובמקומו גוייס עומר הרשמן.
