כל אחד והכלי ההודי שלו. הידיעה ששהיה בהודו לתקופת מה עשויה להביא אדם להארה אינה זרה לנו, וגם אביטל רז, זמרת פולק אקוסטי, אינה מקרה שונה. בדומה ליותם חיימוביץ', נהתה אחרי רזי המוסיקה ההודית וחזרה עם תובנות מוסיקליות חדשות.
האוריינטציה המוסיקלית שלה מגיעה דוקא מהצד הקלאסי של עולם המוסיקה - עד גיל 20 הופיעה לא מעט על הבמות בחסות תזמורות ישראליות בהפקות אופראיות (למשל "חליל הקסם" של מוצארט), אך באותה שנה החליטה, כרבים בגילה, לשאוף קצת אוירה שונה ולהתחבר לרוחניות. בהודו למדה מדיטציה ונחשפה למוסיקה המקומית, שהיוותה עבורה "הארה". לארץ חזרה עם סיטאר וקלטת של האמן ההודי מליני ראג'ורקאר. לאחר שנתיים נוספות בארץ שעברו עליה בנסיונו למצוא עצמה בעולם האופרה הישראלי, חזרה לחמש שנים נוספות לוראנסי, שם למדה סגנון מוסיקה הינדוסטני מקומי בשם Druphad לצד יוגה, כמובן.
ב-2006 חזרה לארץ והחלה לכתוב שירים מקוריים בהשפעת מוסיקה זו. לצדה התייצבו חברי דבק גדי רונן ובועז ריינשרייבר (באס וגיטרה בהתאמה), כמו גם איציק יונה (גיטרה), שירה אילן (קולות) ואבי אגבבה (כלי הקשה). אלבום הבכורה Strange Love Songs יצא ב-2007 בהפקה עצמית. ב-2009 יצא האי.פי Skin & Feathers, שהורכב משישה שירים, חמישה מהם הקליטה עם להקתה הקודמת ב-2007.