לעתים, כל מה שנדרש כדי לפרוץ מקללת האנונימיות הוא שינוי תדמית ורחרוח מחוץ לקופסא. גורלה של אכזבות' כלהקת "דום-מטאל הרמוני" כהגדרתה כמעט ונידון לכליה כעשרות הרכבים אחרים אלמלא שינויי סגל והתקרבות למרכז העניינים הביאו את גלגולה הבא...למרכז העניינים.

אכזבות' נוסדה ב-2004 ע"י יותם פוגלמן, שאול פולק (גיטרה, אקא בוסמט), דניאל זיידנשטדט (גיטרה, אקא זיידן), יונתן (באס, חסר שם משפחה) ואיתי שופר (תופים), רובה הגיעה מתל-אביב עם אהדה בולטת להרכבים המקומיים בצפר, סיילם, אטרנל גריי ובמיוחד להבות' (מהם העתיקו את הגרש בסוף המילה?). ההוייה המטאלית של הלהקה הרחיקה אותם מקהל האינדי ודחק אותם למועדוני מטאל כגון הטורנהיים בתל-אביב ומועדוני פריפריה בראשל"צ ורחובות. בתקופה זו הקליטו מספר קטעים עבור דמו ראשון ('Admiration of Fear', 'Odium', 'God Of Hate', 'Screams Of Punishment') אולם הפריצה המיוחלת לא הגיעה וההרכב נדרש לשינויים.

ב-2006 אימצו בחום את הפטיפון כמועדון ההופעות המרכזי שלהם ונדבקו לשמות גדולים אחרים בסצינה שאימצו אף הם את הפטיפון כמועדון הבית כגון המונוטוניקס והוורנר אלארם, מה שהגדיל את חשיפתם לקהל האינדי רוק המרכזי על חשבון הקהל המטאליסטי. שידוד המערכות כלל גם את הצטרפותו של דורון תמיר (לשעבר סולן ובאסיסט המיותרים ומבעלי הפטיפון) אל ההרכב במקומם של פוגלמן ויונתן הבאסיסט ואילו יוני בן דור (מתהילת סמרטוט כחול לבן) עבר אל מאחורי התופים במקומו של שופר. הליין-אפ הרענן השכיל לשלב סגנונות "קליטים" יותר עם ההארדקור הביסי שלו, כגון Pאנק ונויז מלודי יותר. ב-2007 הקליטו אי.פי בשם Itotury Kusaiou, אשר הוכן בעבודת יד מגזרי נייר וכל עותק נבדל מחבריו (וגם אוית בצורה שונה), אותו מכרו בהופעות ובמהרה אזלו כל עותקיו.

בינואר 2009 יצא אלבום הבכורה האפונימי, אשר הכיל את כל שירי האי.פי (הפעם עם יוני כמתופף ובגירסאות מהירות יותר) בתוספת שלושה שירים חדשים. אך 2009 היתה שנה אפוקליפטית. מועדון הפטיפון, כור מחצבתם של כל כך הרבה הרכבי שוליים מתקופת פאסט והבית האולטימטיבי עבור דיירי סצינת ההארדקור פאנק, נסגר עקב חובות. הלהקה הספיקה להקליט עוד שלושה שירים, אשר ראו אור בספליט עם סכינים בעיניים (100 קלטות ו-666 אלבומי ויניל "7) בטרם זרקה את המגבת למרכז הבמה. זיידן טס לארה"ב בהמשך השנה, שם הצטרף כמתופף עבור הרכב הלואו פיי המחורפן של עילם וולמן, Manicorn.