תמיד מעניין לדעת איך זרים מוצאים את דרכם לישראל ומתערים בה כאילו נולדו כאן מאז ומעולם. המקרה של אלן מון מזכיר את המקרה של ואן נוין, המשוררת הויטנאמית שהתערתה היטב בסצינה התל-אביבית, אלא שהפעם מדובר ביליד קנדה, אשר נחת בישראל בגיל 16 ועשה את צעדיו הראשונים בסצינת השירה והאמנות האנגלית בתל-אביב. בגיל 21 פירסם את ספר השירים הראשון שלו, Word Felon, ולאחריו את ספר השירים השני Phoetry. כשבעברו לימודי נגינה על סקסופון, גיטרה וקלידים, החל ללוות את שיריו בהקלטות ספוקן וורד ולהתעמק בהלחנת שירים ולא רק בכתיבתם.

לשם העמקת המוזות, העתיק את מגוריו להרי הגליל. ב-2006 הקליט דמו ראשון שכלל ארבעה שירים. מי שעזר לו לממש עצמו מוסיקלית היה אורי כנרות (מתהילת בום פם) על גיטרה חשמלית ויוגב סמינה (שעבד עם קרול תומפסון, אלכסנדר אוניל ועוד) כמפיק. כעבור שנתיים של עבודה עם הצמד, יצא אלבום הבכורה שלו Song of the Wind. כלהקת ליווי להופעות גיבש סביבו את חברו של כנרות לבום פם עוזי פיינרמן כגיטריסט נוסף, אדם שפלן כבאסיסט ורם גבאי (מתהילת הזוהרים) על התופים. ההרכב קרא לעצמו Allan Moon & The Stars. עוד ב-2008 מצא שכן טוב שבדיוק העתיק אף הוא את מגוריו לגליל - יובל בנאי. בעוד מון מעורב בהפקת אלבומו הרביעי של בנאי "מעבר להרים", ניתן למצוא את השניים מצולמים בחוברת על מרפסת בית גלילי, חמושים בגיטרה ועטופים באוירת אמריקנה א-לה ג'וני קאש.