ערבות החול האינסופיות והאינטרוול השונה של הזמן הקיים בנגב מאפשר להמון כשרונות לפעול וליצור באין מפריע ובאין לחץ והמולה. תעשית האינדי בדרום שיוותה לעריה תדמית של "סצינה מקומית" שוקקת, כשם ששדרות זכתה להיות מנצ'סטר ובאר-שבע לסיאטל במהלך הניינטיז. לרשימה המתגברת של זמרים-יוצרים מהדרום כגון כפיר שתיוי, חיים אוליאל, כנסיית השכל, ביר 7, לנסז ואחרים, מצטרף אמנון קבולי.
קבולי כותב ושר מגיל 14. הסגנון הוא רוק קלאסי ארץ-ישראלי ישן וטוב, מבית מדרשם של רביץ וסנדרסון בואכה חיים אוליאל, ללא דיסטורשנים ואפקטים שכה אהובים על האינדי השולט במרכז. כרוב האמנים האנונימיים, הקליט סינגל ראשון ב-1995 ושלח לתחנות הרדיו, שלא זיכו אותו בהיענות המצופה. עד 2002 הופיע מעט באיזור הדרום והמשיך לכתוב שירים, מהם הקליט ארבעה ("ללא מחירים" מ-1996, "פינה קטנה" מ-1997 ו"בחוץ", "היום אני יודע" מ-1998). מאז 2002 הגביר את פעילותו והוקף בנגנים ידועים יותר כמו שלומי "כרובי" לביא, איתי בלטר, אבי מרקוביץ ודני צוקרמן. הללו שותפו בהקלטות אלבום הבכורה שלו, "אשליית החומר", שהורכב מארבעת השירים המוקדמים ומהחומרים החדשים, ושכל לחניו ושיריו פרי עטו של קבולי. האלבום יצא ב-2006 בהפקה עצמית.
קבולי לא נח על זרי הדפנה לאחר צאת האלבום. למשך השנתיים הבאות טיפטף שיר אחר שיר, כאשר המעבר לתל-אביב העביר את המיקוד בשיריו למצב החברתי ולרובם ככולם ("פודלים", "שוק בשר" ו"בבון עירוני") נוסף גוון מחאתי . צוות הליווי כלל הפעם את חברי שייגעץ אסף רייז (תופים) ושיקו פלדמן (גיטרה) כאשר עופר קורן (אקס אלג'יר והג'נדרס) מגבה בגיטרה וקובי סנדהאוס בקלידים. אלבומו השני "שקר ובידור" יצא ב-2008 וגם בזאת לא עצר ומיד הקליט סינגלים חדשים כגון "למה מה?" ו"איפה את?" (2010).