הרכב בהנהגתו של סטפן פרידמן המייצר מוזיקה אלקטרונית- תעשייתית מלודית אך אגרסיבית לעיתים, ומשעשעת תמיד. הופיעו בקוסמונאוט עם תמי בן תור ובמספר חורים תל אביביים שונים אחרים. הוציאו דיסק בלייבל zvukoprocessor והשתתפו במספר אוספי מוזיקה אלקטרונית ישראלית ורוסית.
אנטיוכוס הוא פרוייקט די תמוה ומסתורי בהיסטוריה של סטפן פרידמן, גם על פי הטרמינולוגיה של הלייבל בו הוא התקיים, זווקופרוססור. הוגה ויוזם הפרוייקט הוא מייק רסקין, אשר גייס את פרידמן כבר ב-1999 לטובת החזון האלקטרוני אוונגארדי, אשר ימוקצע וישוכלל מאוחר יותר אצל אקטים מפורסמים יותר כגון Crossfishes ו-Seventeen Migs of Spring.
הפרוייקט האיזוטרי של השניים, אשר גייסו בתחילה לעזרתם גם את הבאס של אליאב "בץ" בצלאל (מתהילת האסטרוגליידס) ואת לב "בום" בומשטיין מאחורי התופים, הצליח במשך עשור של פעילות לקיים הופעות אשר ניתן למספרם על כף יד אחת ולפרסם סינגל בודד בשם "כסף". הופעת הבכורה שלו נערכה במועדון דיאבלו בתל-אביב ב-2003 לצד PVC, צמד האינדסטריאל טקנו שכלל את עומר אייל (אקא Ptyl) וצבי קופר. מהיכרות זו התממש ב-2004 אלבום ספליט גנוז בשם Remix Wars, בו כל צד תרם שלושה רמיקסים ויחד ביצעו קטע משותף (In Da House). בהמשך הופיעו לצד גאופ ואבוללה, תמי בן תור ו-Penetrating Crankshaft, לרוב במועדון הקוסמונאוט היפואי, הקן החמים שאומץ על ידי חברי סצינת האלקטרו אינדסטריאל העלומה של הלייבל זווקופרוססור. ב-2006 יצא אוסף אינדסטריאל ישראלי בשם Harmonia Mundi ובו קטע שלהם בשם "מדינת בירוקרטים".
פרידמן אמון בהרכב על שירה, גיטרה, באס, סמפלר וסינתיסייזר בעוד רסקין הקיש על קסילופון וזעק את הגיגיו במגהפון. פרידמן מצדו המשיך הלאה והשקיע בקריירת הסולו שכללה אקטים כגון החשאשין ו-Silence & Strength. הפרוייקט חזר לחיים רק ב-2009, כאשר השלימו את הקלטת אלבום הבכורה "ידית גדולה - מיכל מלא, ידית קטנה - חצי מיכל", שבו התארחו גם אורית נהרי (שירה), איגור מקסימנקו (סינתיסייזר), מישה גרוסמן (גיטרה) ונתן רסקין (קלרינט). האלבום כלל את הרמיקסים של Remix Wars כקטעי בונוס.
