כל הקלפים הנכונים היו לבנות אקיטה ביד: ארבע DJיות נאות ומחוננות - אהל עדן, אמנית פלסטית לעת מצוא ומוסיקאית שזכורה מימיה כסולנית בפינג פונג של צ'יקי ארד (שהופך אותה, סביר להניח, לאמן האינדי היחיד באנציקלופדיה שייצג את ישראל באירוויזיון); אן שטרייכמן אקא Annxpected, אלקטרונאית משובחת בוגרת בי"ס Muzik; תמי ביברינג - DJית ושדרנית ותיקה בקול הקמפוס 106FM; ונעמה צבר, אמנית מולטימדיה - שמחליטות להקים הרכב אלקטרוקלאש נשי, שייתן פייט ראוי לבנות טרי פויזן. ואולם, על אף הופעות מספר בין 2003-2005 במועדוני העיר (השונה מביניהן בפסטיבל אמנות הארץ ב-2005 שנערך בתחנת הכח רדינג בתל-אביב), נותרו באלמוניות יחסית ולא פרצו את מחסום האנונימיות, וחבל.

מאז 2005, פעילות הלהקה התמעטה ולמעשה חדלה. מאוחר יותר הפכה אקיטה לצמד (שטרייכמן ועדן) ששיחרר מס' קטעים ורמיקסים לרשת ותו לא. שטרייכמן גילתה מרץ רב יותר בפעילויות אחרות (LeBouton, רכבת לונה פארק ועוד); אהל שיחררה כמה סינגלים על ויניל; ביברינג פנתה ללימודי קולנוע ותסריטאות ואילו נעמה צבר התפרסמה ב-2006 בזכות המיצג הייחודי שלה "קומפוזיציה 24": היא העמידה 24  גיטריסטים ידועים (ביניהם דפנה קינן, רם אוריון, רועי פרייליך מנערות ריינס, שרון קנטור, נעם ענבר מהבילויים ועוד) שהועמדו בריבוע ושרו בו זמנית ארבעה שירים שונים שנכתבו במיוחד לאירוע.