מאחורי החזות המעושנת (ששוטרי הבירה כל כך מיומנים לזהות) של גבי להלה, חבוי אחד היוצרים הכי פעילים בירושלים של השנים האחרונות. פסל, צייר וחבר פעיל בקבוצת האמנות והמיצג זיק, הם רק המבוא לשלל ההרכבים והאלבומים בהם להלה והגרוב בוקס שלו שותפים. 

ההתחלה היתה כחבר בהרכב הירושלמי כישלון שפעל בשולי השוליים של הסצינה הירושלמית בתחילת האלף, והציג בחזית את הנער רוקי בי כראפר/ מטיף ואת להלה ובנימין אורן (כ.ש.ר) על לופים, מחשב וקלידים.  ההרכב הספיק להוציא אלבום אחד שהוקלט ב-2002 בשם "צרוב" בלייבל העצמאי מקלטתקליטים (שלהלה היה שותף בהקמתו), בטרם פנה רוקי בי לדרך עצמאית. להלה, ובנימין אורן המשיכו יחד כצמד חנה וחסיבה והוציאו שני אלבומים: האט 1.0 מ-2002 וחם לה בתחת מ-2003. במקביל הוציא להלה אלבום תיעוד הופעה חיה שהוקלט במערה שבחאן הירושלמי, בשם "הגרעין הקשה", שיצא כדיסק מצורף למגזין "מרים".

זמן קצר לאחר מכן הוציא להלה במקלטתקליטים את אלבום האולפן הראשון שלו, הנושא את השם "להלה שר להלה שיר". הדיסק אמנם לא כבש את מצעדי הפזמונים ואף לפלייליסט לא חדר, אך זכה להצלחה עצומה בקרב חוקרי השב"כ, אולי בזכות הקטע "להפציץ את הכנסת". השב"כניקים, כמו מעריצים אמיתיים התקשרו והטרידו בשעות לא מקובלות, אבל בניגוד לגרופיז מקובלים, לא רכשו מרצ'נדייז פוסטרים ויומנים, ולכן להלה נשאר אמן עני עם אוטו מג'וייף. ב-2004 להלה הקים את ההרכב "צלפי ציון" יחד עם גבריאל בן חורין (להקת ישראל) ואלון אבנת (דיוולט, גאזה). ב-2005 יצא אלבום הבכורה של צלפי ציון בלייבל הירושלמי "שושנה". בימים אלו להלה גם חבר בהרכב המתחדש של "להקת ישראל" יחד עם חברי היסוד של הלהקה, נבו סבוראי וגבריאל בן חורין, והם נמצאים בתהליך עבודה על אלבום חדש.