יותר מעשור המתין גבע אסקרוב להזניק את הקריירה המוסיקלית שלו, אותה הקפיא בשנות התשעים, כאשר מועדון הלוגוס עוד היה קיים (ובו הספיק להופיע). במהלך תקופה זו התמקד בגידול המשפחה ובעסקיו הפרטיים ומסיבות אלו - חיי המשפחה, עם השקט והשלווה שהעניקו לו, חיזקו את ידיו וגרמו לו להפשיר את חומריו המקוריים ולצאת בגיל 39 לדרך חדשה.

אסקרוב, שהחל את דרכו המוסיקלית כמתופף, למד עצמאית לנגן על גיטרה ויחד עם חברו הבאסיסט אמיר ארמן הקימו במהלך שנות התשעים את הרכב הרוק אוג, בו שימש גם כסולן. לצידם ניגנו הקלידן אפי שושני, הגיטריסט רונן זל והמתופף ג'קי שרגא, מה שהפך את הלהקה לחוליה מקשרת בין אינפוזיה (הרכב התיכון של השלושה) לבין היורשת (ההרכב היציב יותר שלהם). הלהקה הופיעה ואף ביצעה מספר הקלטות, שלא ראו אור. לאחר שפרשו אסקרוב וארמן מהלהקה, הקימו יחד את ההרכב מאטיס, שלא זכה לתהודה רבה.

לאחר הרפתקה זו, השהה כאמור את העשיה המוסיקלית עד 2007, כאשר חש שהלחנים והטקסטים הבשילו לאיכות הרצויה. אלו דנים בחוויות מהשנים הללו, כגון השפעות הגיל והמעמד, מעגל החיים הטבעי, משפחה, אהבה, חברות ויחסים. למימוש החומרים, חבר אל מספר אנשי מקצוע באולפני קיצ'ה, ביניהם אדם שפלן, שגייס להקלטות האלבום הרכב שכלל את המתופף ברק קראם ואת חברי אטליז אור בהיר והדר גרין (שהחליף את שפלן כבאסיסט הלהקה). גיטרה נוספת תרם גבע אלון, שהקליט עם אסקרוב מספר שירים (אך רק אחד מהם נכנס לאלבום). האלבום השלם, "כל מה שיש", יצא במרץ 2010.