גל ומאורין (גל תושיה ודוד עובדיה) עושים את המוסיקה שלהם בקצב שלהם, בסטייל שלהם בתוך הנישה שהם כרו לעצמם. אתם מוזמנים לנסות לטעום, זה לא יהיה קל.

המוסיקה של הצמד מורכבת ומאמצת חושים. גל הוא אמן אודיו וידאו תל-אביבי, החופר ברבדים המינימליסטים האפלים יותר של שתי המדיות. מאורין הוא יוצר דרון-אמביינט ירושלמי, שלמד פלמנקו בבירה ובסביליה במשך כמה שנים והשלים את לימודי האלקטרוניקה בביה"ס "מוסיקה פלוס" בתל-אביב. הם יוצרים ומתקלטים זמן רב במסיבות בבירה ובתל-אביב. את תוצרתם האקספרימנטלית הם מפיצים בלייבל "תדר" שהקימו לעצמם, בו הם מנסים לקדם את האינטרקציה בין מוסיקה, ריקוד, וידאו, אמנות פלסטית וכו'.

בלייבל הוציא כל אחד מהם הוצאות משל עצמו וכצמד הוציאו שני אלבומים, "בלילות" ו"בונזאי", שניהם יצאו ב-2005. כמצופה מהם, המוסיקה באלבומים אווירתית ודחוסה, גליצ'ית מהסוג האמיתי. האלקטרוניקה פוסט תעשייתית. לא "נויז", אבל זה יכול להיות אם תרצו. מוסיקת אמביינט במלוא מובן המילה, לא עוד טראנס לייט, לא עוד צ'יל-אאוט המוני.

אלבום נוסף המתעד הופעה חיה בפאב רוזה בירושלים יצא באותה שנה במספר עותקים מוגבל. גל ומאורין אחראים על הכרך השלישי בסדרת הרמיקסים לשירי צדיק זכריה, שיצאה בלייבל "משהו על הדרך" (2006). גם יצירת המחול "האדו" של הכוריאוגרפית תמר בורר לוותה במוסיקה חיה שיצרו השניים.