לו נתבקשתם לנחש מי משלל אמני האינדי המובילים בארץ עשוי יום אחד להופיע בטקס פרסי המוסיקה של MTV, הסיכוי שמישהו היה נוקב בשמו של דני ויצפלד היה קלוש. כי הוא לא דמות ידועה כל כך בארץ, כי ברזומה שלו בארץ חברות בלהקה שלא מן המובילות, כי את הקריירה האמיתית שלו בנה בארה"ב. אבל, עובדה.

ויצפלד מנגן בגיטרה מגיל 14 ואל הבמה המרכזית הגיעה בזכות חברות בבוטן מתוק בקרקס, שלא זכתה לאהדה גדולה מדי מצד הקהל האלטרנטיבי בארץ. כמו-כן התארח בהופעות ובהקלטות של הדג נחש, פאנקנשטיין ודניאל סלומון. ב-2001 עקר ללוס אנג'לס, שם החליט לטפח קריירה מוסיקלית בתנאים אחרים וזכה להפוך לנגן אולפנים מבוקש במשרה מלאה. ויצפלד משך את תשומת לבה של לא אחרת מאשר זוכת אמריקן איידול (כוכב נולד האמריקני) קלי קלארקסון, שגייסה אותו כגיטריסט להקת הליווי שלה ועמו הופיעה באותו טקס MTV. אחריה גייסה אותו גם זמרת הפופ אנסטסיה ובעקבותיהן רבים אחרים. 

בין מסע הופעות אחד למשנהו, חטא בכתיבה ובהקלטות חומרים מקוריים. האלבום הראשון שהקליט בין המסעות האלה נקרא בטבעיות "סיבוב הופעות" (2004). אלבומיו הבאים יצאו ב-2006 ("רחוק" ו-"מתייבש") בטרם חזר לארץ והצטרף כגיטריסט מלווה של טל לוי (מתהילת Squid). ב-2009 השתתף בהקלטת אלבום הבכורה של הילה וייס.

בהמשך 2009 מצא עניין משותף עם ישראלי נוסף עם רזומה פופ מרשים - המתופף ארז גינת, אשר תרם הלמות עבור סנסציית הפופ הצעירה הילארי דאף. משחזרו השניים לישראל, הצטרפו אל רועי מירון (סולן שייקל'ה לשעבר), הבאסיסט אבי מרקוביץ' (שייגעצ) והגיטריסט זמיר גולן (קוואן) להקמת הדור האחרון, הרכב שפיזר אבק רוחני משהו ומצא את תהילתו מפה לאוזן בעודו מקליט אלבומים מתחת לרדאר ומוכר מאות מעותקיו בהופעות בלבד.