אלקטרו רוק עשוי היטב, כמו זה שגרם לעולם להתלהב, היה מנת חלקם של הרכבים לא מעטים בארץ, אשר ניסו את כוחם בז'אנר, אך בפועל לא הצליחו לייצר תהודה רבה מדי והצלחתם היתה מינורית ובועתית למדי. מאידך, טוב לגלות שיש מוסיקאים שלא מרימים ידיים וממשיכים לנסות. למשל הצמד עייש.

מאחורי החזות השחורה והקודרת, כמעט על גבול הגותית, עומד האלקטרו רוק מגובה-בכלים-חיים של היפנותיקה, על אף שבפועל הציג הצמד עייש מוסיקה הרבה יותר מלודית, קליטה וידידותית לאוזן, יותר Evanescence מאשר מרילין מנסון וניין אינץ' ניילז. יוסף אסף עייש וזוגתו רונית נוני עייש (אבגיל), השלישי והרביעית מימין,  צברו נסיון בעברם במלאכת הכתיבה וההלחנה (לנוני אבגיל אף היה דפיוצר באתר הבמה החדשה בו פרסמה ארבעה שירים - "כשהלכת", "אישה עם ליצן", "ימים מאושרים", "Home With Me") ואמנם עבור הפרוייקט הנ"ל לקחו על עצמם את מלאכת הכתיבה, ההלחנה, ההפקה, השירה, הביטים ושאר לוגיסטיקה הכרחית, כאשר על הצד החי במוסיקה שלהם הפקידו את דני וייצפלד (גיטרות), יניב קדוש (באס), דרור גולן (תופים), ריי דניאל (צ'לו) ומאיה טנר (כינור). התוצאה - אלבום הבכורה Electronic Black Holes, אשר עשוי לצאת ב-2010.