זמן פציעות הוא מושג השאול מתחום הכדורגל, תוספת זמן שלרוב אינה עולה חמש דקות, הבאה לכסות על בזבוזי זמן מיותרים במהלך תשעים הדקות שקדמו לה. בראיה לאחור, אפשר להודות שחיי המדף של הלהקה אכן לא נמתחו מעבר לזמן ממוצע של זמן פציעות, אך המובן המטאפורי נאה ויאה הרבה יותר. שהרי לארבעת חברי הלהקה זכויות רבות בהקמת גרעין האנרכו-פאנק הישראלי בסוף שנות התשעים ותחילת המילניום החדש, אותו גרעין המתקלס ומשתבח בשמאל רדיקלי פוסט ציוני כדוגמת סמרטוט כחול לבן (שחם ובן דור), נקמת עוללים (טל לוי) ונכי נאצה (גומז). זמן הפציעות שלהם רמז יותר לאירועים אפשריים מעבר לקו הירוק במקום על הדשא הירוק.

הלהקה הוקמה ופעלה ב-2004 ולזמן קצר גם ב-2005. במהלך תקופה זו הספיקו להתכנס בחדר חזרות למשך 40 דקות ולצאת ממנו עם קלטת דמו שהכילה עשרה משיריהם. הקלטת יצאה כספליט במספר עותקים מוגבל (מאד), כאשר בצדה השני נמצא דמו של Brutal Assault. הלהקה הופיעה פעם אחת על הבמה תחת השם וריד בולט (כשם אחד משיריה) ובקדנציה השניה, רגע לפני הפירוק, הספיק ניר קליין להחליף את גומז על הבאס.