זמר-יוצר, באסיסט, גיטריסט, מתופף, Pאנקיסט, פולקיסט, מפיק ויזם. יונתן גת הפעלתן הוא המנוע שמאחורי מועדון הפטיפון והלייבל פאסט ובעל מניות רבות בהחייאת הPאנק הישראלי בדרום העיר המתועש.

לראשונה הגיח גת לתודעה כבאסיסט-סולן של להקת Pאנק צעירה בשם פאנקייק, שהגיחה מנבכי מועדון הפטיפון ב-2000 (ועוד קודם חבריה הופיעו בתיכון כחלק מהרכב בשם גראנג'ה). פאנקייק (Punkache - כאב פאנק) היו מהצעירות בלהקות שהופיעו אז במועדון (אך לא הכי צעירים, ע"ע המיותרים) עם  פארודיות הומוריסטיות ואנרגיות עצבניות המאפיינות את הז'אנר. ההרכב הקליט שני אלבומים בלייבל פאסט (דלישס ב-2001 וחלושס ב-2002) ועוד סינגל בשם "קבלתי ת'פדל", שיצא ב-2004 ואף צולם לו קליפ (שבוים ע"י עמית איצקר) והיה אמור להיות חלק מאלבום שלישי, שלא יצא מעולם.

זמן קצר לאחר צאתו התפרקה הלהקה. רועי חרפק המתופף החליף את עידו בלאושטיין ביוזלס איי.די ורועי דותן הצטרף למלכת הפלקט. גת ליווה זמן קצר את שחר אבן צור ואז הצטרף למונו אדיקטד אסיד מן לצד עמי שלו, ליאור מיכל (שניהם אקס הסאבווי סאקרס) ורן שמעוני. באותה שנה (2004) הוציאו סינגל בשם Lucky One, שהפך להוצאה האחרונה של ההרכב (לאחר שני אלבומים).  מאידך, הפך הרכב הצד של שלו, גת ושמעוני - המונוטוניקס - לפרוייקט הראשי. שלישיית Pאנק-רוק אגרסיבית ואנרגטית של זמר-גיטרה-תופים שהרימו את הגגות של המועדונים, אם היה להם גגות מלכתחילה. המונוטוניקס תרו רבות בעולם וצברו לעצמם קהל מעריצים די גדול ברחבי ארה"ב. ב-2006 יצא אי.פי ראשון בעל ארבעה שירים ובהופעות מכרו אלבום דמואים נטול עטיפה.

בד בבד, החל גת לרקום יחסים אסטרטגיים עם קלווין ג'ונסון, חבר בהרכב הסיאטלי הנודע Beat Happening ובעל הלייבל K Records. שיתוף פעולה זה הזרים לפטיפון את אמני הלייבל כקימיה דאוסון, Old Time Relijun, Federation X (שבהופעתם בפטיפון תיפקד כמתופף) וכמובן ג'ונסון עצמו. היחס היה הדדי - גת הופיע בארה"ב עם קימיה וקלווין.

ב-2005 החליט להביא את החומרים המקוריים שלו אל הבמה. לראשונה נטש את הPאנק ופצח במספר הופעות אקוסטיות אינטימיות תחת השם Misioneits, כשלצידו ניתאי גבירץ (ניתקס). לאחר מספר הופעות מצומצם, ירד שם הלהקה ויונתן גת הקים הרכב ליווי שכלל את ניתאי על תופים, אדם (דניס) קומן מהמיותרים על כינור והרמוניקה ועמי שלו על תוף מרים. ההרכב חימם את הופעתו של בוני פרינס בילי בבית מיומנה בנמל יפו (2006). באותו זמן שיחרר לרשת דמו בשם Hope. אלבום הבכורה האפונימי של המונוטוניקס יצא ב-2007 בהפקתו של קריימר (אקס גונג ובאטהול סרפרז ומפיק נחשב שעבד עם סוניק יות', רוברט וויאט ויו לה טנגו).

בד בבד לטור האינטנסיבי והאינסופי של מונוטוניקס, קרמה קריירת הסולו שלו עור וגידים בשקט ובהחבא. הוא חבר אל הלייבל האמריקני Joyful Noise Recordings, במסגרתו החל לשחרר אלבומי סולו, בעיקר בפורמט של וינילים. מיני אלבום ראשון בשם Iberian Passage יצא ב-2014, עקב אחריו אלבום הבכורה המלא Director (ב-2015), כאשר בין לבין ואחרי יצאו מספר סינגלים על גבי ויניל במספר עותקים מצומצם (השיר Casino Cafe למשל, נמכר דרך אתר הלייבל לתקופה מוגבלת ולאחר מכן  ראה אור ב-20 עותקים בלבד!).