הירושלמים בינינו שעקבו אחר המטאל הישראלי ודאי זוכרים את זונדה, הרכב המטאל המקומי שפעל בין 1999-2006 ואף הקליט אלבום ב-2003 ואת סולניתו יפית ראובני, שהדיסטורשן עשה לה טוב וודאי חזה לה קריירת רבת שנים בעסק כפי שניתן לצפות מזמרות בתחום (כמו מירי מילמן סולנית Distorted או ג'קי זבורוב סולנית Skin Clock) אך לימודים במחלקה למוסיקה חדשה במוסררה, אותם סיימה בהצטיינות, פתחו לה אפיקים חדשים ונסיוניים יותר ברוק אקוסטי מגובה אלקטרוניקה ובעקבותם הופעות בפסטיבל הבינ"ל מוסררה מיקס, בזירה הבין-תחומית, במיצג תחנה 209 ועוד.

ראובני, שלמדה גיטרה קלאסית בגיל 12 ובהמשך גם גיטרה חשמלית אך הסתפקה בתפקידי השירה, החליטה לבטא את יצירתה גם בדרכים אחרות, א-מטאליות. ב-2006 שיחררה את אי.פי הבכורה "עיוורון לילי מתוק", המתבסס על גיטרות וצ'לו והפיג כל זכר למטאל של זונדה. כמו כן החלה לשתף פעולה עם צמד הטראנס Rewind Evolution וכתבה מוסיקה למחול ולסרטים.