יעל כהן חשבה שהפעם היא תוכל לנוח. מונרו, השלישה הקודמת שלה, התפרקה זה מכבר (ולא בטוב, כפי שהזכירה לא אחת). היא היתה בחודש השביעי להריונה, זמן טוב לאגור כוחות נפשיים. אז הגיע טלפון מיואב שדמה, שעבד עם המכשפות, שמסר לה טלפון של ליעד שר, בוגרת בי"ס רימון למוסיקה. באותו זמן יצרה קשר עם ליעד הגיטריסטית שיר קונקי, שחזרה משהות באוסטרליה, שם ניגנה בלהקה מקומית. ליעד ושיר נפגשו ושוחחו על הקמת להקה. לאחר הטלפון שיעל הרימה לליעד, הקשר בין השלוש הושלם, כאשר שיר נודבה כבאסיסטית, על אף שלא ניגנה על הכלי מעולם.

יעל הגישה לליעד שיר שכתבה בשם "פאולינה". ליעד הלחינה אותו למחרת. אליו הצטרפו עוד ארבעה שירים, אותן העלו לאתר "הבמה החדשה". חשיפה זו עוררה התעניינות, שהתבטאה בצבירת קהל מהופעה להופעה. לאחר הלידה של יעל, נאספו חומרים נוספים (ביניהם: בובה מרוטה, קוצים חלודים, ספק, התמכרות, חלק ממך). ב-2005 החלו לעבוד על אלבום בכורה עם רונן בן-טל ויואב שדמה. כעבור שנה יצא רשמית בלייבל התו השמיני. ההשתרבבות הבודדת שלהן לפריים טיים היתה באקראי: ליעד עלתה על מונית (עם הגיטרה שלה), שהתבררה כמונית הכסף - שעשועון טריויה בהנחיית ה"נהג" עידו רוזנבלום. היא ניצלה את ההזדמנות להחשף בפני מדורת השבט וביצעה קטע מהשיר "סערה"...