לילך עין-הבר (אשר אימצה מחוץ לישראל את השם Leela) מנגנת רוק אישי בעל גוון פופי, שלא נעדרות בו נגיעות אתניות, כך שתוכלו למצוא בשיריה את השילוש הקדוש גיטרה-באס-תופים לצד כלים אתניים יותר כבוזוקי, עוּד ומקצבי דרבוקות, המאפשרים לה לבטא את יכולת המחול שלה. בעצמה הגדירה את המוסיקה שלה כ"טורי איימוס פוגשת את שאקירה וקופצת לקפה קטן עם דיידו".

עין-הבר הופיעה בישראל לאורכה ולרוחבה עם חומר מקורי שכתבה בשפה העברית, כולל הופעה בפסטיבל ערד 98 ובכנסת ישראל כאשר היא מלווה עצמה בפסנתר או בלהקה. מפיקים בריטים שהתעניינו בקולה פתחו בפניה צוהר לפעילות בינלאומית ולמעבר כתיבת שירים באנגלית.

כך הפיקה את אלבומה הראשון "הכל הפוך" בין ישראל ללונדון, פעם בעברית ופעם באנגלית, בשם UpSideDown. באלבום משתתפים 12 נגנים המלווים שירי רוק-פאנקי וטקסטים אמיצים. ב-2004 הקליטה אי.פי שני, Perfect Combination, אותו גיבתה בסיבוב הופעות בצפון ארה"ב וקנדה (בין היתר הופיעה במועדון הבית של ברוס ספרינגסטין, Stone Pony) ובפסטיבלים. לילך כתבה, הלחינה, הפיקה מוסיקלית והפיצה באופן עצמאי את האלבום. בין הנגנים הנוטלים בו חלק: דודו טסה, דודוש קלמס (הדג נחש), ניב חובב (שליחי הבלוז), ליאור טבת, ישי גזית (גאיה) ועמי מנדלמן (הכל עובר חביבי!). רצועת הבונוס באלבום הינה שיר תפילה (היחיד בעברית) הנקרא "זמן", אשר מאוחר יותר בושל על ידי המפיקים האיטלקים DJ לוקה ריקי ו-DJ קסטיניאנו פאדובאנו (אקא Funky Junction). מפיקים נוספים עמם עבדה היו הבריטים ג'ו ליץ' ואיאן שאו והמפיק הגרמני מייקל ווס.

פעילותה העניפה בחו"ל בשלל פסטבלים ואירועים מוסיקליים לא נעלמו מאזניהם של אחרים, ביניהם גיל דור, שהמליץ עליה לאחינועם ניני, שבעצמה כתבה מכתב המלצה חם אודותיה לכל מאן דבעי. לכשסיימה את מסע ההופעות של האי.פי, חזרה לאולפן עם כוחות מחודשים להקלטת אלבומה השלישי Deeper, שצפוי לצאת ב-2007. האלבום מתואר כ"פסקול אידיאלי לאוירת שקיעה, כוס יין ורומנטיקה". זהו אלבום לגמרי אקוסטי ומינימליסטי שלילך ניגנה את כולו בכלי המרכזי שלה - הפסנתר, עם תוספות גיטרות של יאיר לרון.

כמו-כן לילך משתמשת בקולה המגוון גם כמדובבת סדרות טלויזיה ומשחקי מחשב.