2007 עשויה להיות שנת הפריצה של לילך שיר (במקור בארי?),  זמרת-יוצרת מקורית, הכותבת ומלחינה בעברית ובאנגלית וגם מלמדת פיתוח קול כמשלח יד נוסף.

על אף שציינה שאת שירה הראשון כתבה בגיל 10, רק בגיל 15 התוודעה לאפשרות להביע עצמה בעזרת כלי נגינה ושירה בזכות טיפול אצל תרפיסטית באמנות. שנה מאוחר יותר נרשמה ללימודי פיתוח קול בשיטת בל קנטו (המיועדת ללימוד אופרה וקלאסיקה קלה), שזיכה אותה במינוי לחיבור וביום שיר הסיום בהופעת הסיום של השכבה בבית הספר, שגרר כניסה להקלטת שלושה שירים באולפן הקלטות מקצועי ושלבסוף התהליך התמצה בשירות פורה בלהקת חיל האויר (וזאת על אף שלא למדה בבית ספר לאומנויות אלא באה מבית דתי). לאחר כמעט שנתיים של הופעות בבסיסים שונים, החליטה להגשים חלום ולנסות מזלה בתעשיית המוסיקה של לוס-אנג'לס.

ב-2002 ארזה מזוודות, עברה מאודישן ואודישן, הקליטה שלושה שירים באנגלית (שמאוחר יותר תרגמה לעברית ועמם היא מופיעה בארץ) והופיעה במספר מועדונים בעיר. משכשלה להשיג ויזת עבודה, היגרה ללונדון, אך גם שם לא דרך כוכבה. בחזרה לארץ, עברה לתל-אביב, החלה ללמד פיתוח קול בעצמה (בנוסף להדרכת יוגה, פילאטיס ומדיטציה) והקליטה דמו בעל תריסר שירים המהווים את רפרטואר ההופעות שלה כיום. 

הסגנון של שיר נע בין רוק אמריקאי רך ופולק אירי עם גוונים אינטימיים (כך למשל, כתבה שיר נגד הפרעות אכילה לאחר שקראה כתבה בנושא על הדוגמנית מעיין קרת). הדבר לא נעלם מאזנו של שי טוכנר, בעצמו יליד סקוטלנד, שהזמינה להופיע לצידו בפסטיבל פולקל'ה השלישי ב-2007, הופעה שתרמה לחשיפתה לקהל האינדי בארץ וכיוונה אליה זרקור. בימים אלה עומלת שיר על אלבום הבכורה.