ביחד ולחוד העשירו במשך שנים חברי המוג'האדין את תקליטיית האינדי הישראלי מכור מחצבתם בירושלים - הראל שרייבר כ-Mule Driver, אורי קריסטל כסאבסוניק ואלון אבנת, הותיק מביניהם, המתהדר בהילתם של הרכבי פולחן כגון דיואלט, גאזה והחזית האלקטרונית. שיתופי הפעולה הפורים של היוצרים הירושלמים בינם לבין עצמם הולידה עם הזמן עשרות הרכבים (חלקם קבועים וחלקם אקראיים) שמילאו את מועדוני הבירה ושרובם הותירו אחריהם חומרים רשמיים. במקרה דנן, אבנת המשיך בשנות האלפיים להקליט עם צלפי ציון ושבאב אל קודס, קריסטל חבר ל-DJ Nemoi ולחברי פיקה / קין (החבורה הזו החליפה כמעט מדי ערב שם במה) ואילו שרייבר שיתף פעולה עם כל אחד מחברי הלייבל אק דאק וכחצי הצמד The Models עם איתמר ויינר (אקא Spark O).

מבקר פלוני כינה פעם את המוסיקה של המוג'האדין "כמו היתוך של ניו יורק פאנק ישן (להקת סואיסייד למשל) וביטים מעודכנים וחותכים". קטע רשמי של ההרכב ("להיות אדם", כן, זה של זוהר ארגוב) התפרסם בסדרת הספליטים הראשונה שהפיק הלייבל-פאב הירושלמי אוגנדה לצד קטעים של עמרם הפסיכי (אותה חבורה עם שם הבמה המתחלף שהוזכרה לעיל) וטפט הוטרנים.

בנובמבר 2008 ראה אור בוטלג של ההרכב שהוקלט ע"י הלייבל המסתורי Public School בהופעה במועדון הפטיפון ביולי אותה שנה. כעבור שנה, אוגוסט 2009, יצא אי.פי הבכורה האפונימי והרשמי של ההרכב.