ניתאי גבירץ (המכונה "ניתקס") הקים את הלהקה ב-2002, אותה שנה בה התפרסם כיאיר אולמן, הבן הגדול והמתוסבך של אורלי זילברשץ-בנאי בסרט הקולנוע שובר הקופות "כנפיים שבורות" של ניר ברגמן. גבירץ כתב את שירי הלהקה, שר וניגן על גיטרה לצד ענאל יונס (Mr. Error Sound System, אנרגיה חולנית) על הבאס וחברי להקת המיותרים אדם קומן (גיטרה) ואדם בלומנטל (תופים). הרכב זה הקליט שלוש שנים מאוחר יותר את אלבום הבכורה "ניתקס" שיצא בלייבל פאסט. באלבום שמונה שירים שלדבריהם הושפעו מהעצב של אליוט סמית' ומהרעש של סוניק יות'.

מיד לאחר צאת האלבום עזבה ענאל את הלהקה כדי להתמקד באנרגיה חולנית, שעבדו באותה עת על הקלטת אלבום חדש. את מקומה תפסה תמר אפק, שאך עזבה את להקת The Homesicks. ואולם הרכב זה לא ארך ימים והוא נפח את נשמתו זמן קצר לאחר צאת האלבום. 

חברי הלהקה נפוצו לכל עבר. בדצמבר 2005, ביום ההולדת החמישי למועדון הפטיפון, הופיע גבירץ (על התופים) לצד יונתן גת (שירה וגיטרה) בפעם הראשונה כצמד בשם Misoneists בעוד בלומנטל המשיך להופיע עם להקת Evil Speakers, אך גם אותה עזב ונטש לחו"ל. אדם קומן פצח כעבור שלוש שנים בקריירת סולו. ב-2008 התאחדו לראשונה קומן וגבירץ מאז פירוק ניתקס בתור הגיטריסט והבאסיסט בלהקת הליווי החדשה של דיויד בלאו, The Good Band. בד בבד שימש גבירץ כבאסיסט של המועדון, שהורכב מכמה פליטים של הלייבל פאסט.