איגי דיין, שחר אבן-צור וירמי קפלן הם רק חלק מהמתופפים שיצאו ממחבואם מאחורי ערכת התופים ופסעו לעבר קדמת הבמה ואף הקליטו אלבומי סולו. אולם משינה, מוניקה סקס ותערובת אסקוט היו להקות מהזרם המרכזי פחות או יותר ומתופפיהן זכו להכרה בעקבות כך. רועי נשיא תופף באחת הלהקות המחתריות בארץ ואלבום הבכורה שלו נותר אפוף מסתורין (וחבל שכך) בשולי השוליים, מה גם שיצא כעבור עשור מאז התפרקה להקת האם שלו...

רועי נשיא חזר לתודעה משומקום, פחות או יותר. נשיא, יליד ירושלים, מתופף מגיל 12 ואת החלק המוסיקלי הראשי בנעוריו בילה עם חבריו הירושלמים בלהקת דוברי השתיקה, מאוחר יותר שונה שמה לדיואלט המיתולוגית, מחלוצות הסצינה האלקטרו-אינדסטריאל הירושלמית, לצד אלון אבנת ובניה רכס. הלהקה פעלה למשך 6 שנים, בהן הוציאה אלבום בודד הנושא את שמה.

בעוד אבנת ורכס ממשיכים את הקו שלהם בעשרות הרכבים בבירה (מהחזית האלקטרונית דרך צלפי ציון, טפט ועד המוג'הידין), עבר נשיא בשנת 2000 להתגורר בניו-יורק, שם עבד כטכנאי סאונד באולפני Astronic. שם גם החל ליצור ולכתוב חומרים מקוריים. הוא צירף אליו מוסיקאים ישראלים נוספים הפועלים בניו-יורק ויחדיו נכנסו לתהליך ההקלטה. לפני כל הקלטה נאספה החבורה בהתאם לרוח השיר והוחלט על מבצעיו. בין הנגנים נמנים איליה לישינסקי (גיטרה), דן ארן (כלי הקשה), ירון סוריאנו (באס), שי בכר (קלידים), נערן ברזילי (גיטרה ובאס), איתי קריס (חליל), אבישי כהן (חצוצרה) ועוד.

כשישה עשר מהשירים (כולל רצועת בונוס) נכללו באלבום הבכורה "נקודה", שיצא ב-2006 בהפצת התו השמיני. האלבום, שזכה לביקורות מפרגנות, היה אחד האלבומים המפתיעים והמוזרים שיצאו אותה שנה. הפן האוונגארדי-סהרורי במבנה השירים לא סר ממנו וגם הליריקה היתה מתוחכמת וחמקנית, אך עם זאת המלודיות היו הרבה יותר נגישות מאשר להקת האם הנוסטלגית ועוד בשפת הקודש. שני סינגלים ("פה אמריקאי", "גאות ושפל") וקליפ אחד ("אור.בור") שוחררו מהאלבום, שלווה במסע הופעות מקומי באוגוסט 2006.