"אני בן אדם של תהליכים ארוכים", העידה על עצמה שרונה נסטוביץ', מה שמסביר איך רק בגיל 34 ההינה להוציא את אלבום הבכורה שלה, למרות שהיא על הבמות מקדמת דנא. עד אז, הרבתה להופיע דוקא כאורחת בפרוייקטים של אמנים אחרים.

נסטוביץ', ילידת בת ים, הינה בת דור שישי למשפחה של מוזיקאים (אחותה לילך שימשה זמן קצר כסולנית של אנרגיה חולנית). כהשפעה מוסיקלית ציינה במיוחד את סאלי אולדפילד וקייט בוש. בגיל 17 נרשמה ללימודים ברימון, בהם השקיעה שנתיים. לאחריהם, המשיכה ללמוד אצל מורה פרטי. במקביל, גיששה את מקומה בשוק בהופעות בפאבים, הפקות טלוויזיוניות, הרכבים שונים והפקות תיאטרון. כמו-כן שימשה כזמרת ג'ינגלים ומדובבת.

ב-1998, פגש אותה עמי מנדלמן באולפן דיבובים והציע לה לאייש את משבצת הסולנית של הכל עובר חביבי. שרונה הסכימה ובילתה שלוש שנים עם הלהקה. במקביל, שיחקה בהצגה "בוסתן ספרדי" בהבימה. בשנת 2000 נטלה חלק בהקלטת אלבום של יעל גרמן "אישה של קרח, אישה של אש". שרונה שרה את השיר "אהבה אחרונה". במרץ 2005 זכתה לחשיפה ציבורית אמיתית כאשר נקראה לפרוייקט מטרופולין של עופר מאירי, בו היא שרה את הלהיט "לא אומרת כלום". ב-2006 הצטרפה לפרוייקט GuestHouse של אורן שטרית, בו היא שרה את Hard Times ותרמה קולות רקע במספר שירים נוספים.

לבסוף אזרה עוז ללכת בדרכה שלה עד הסוף. בנובמבר 2006 יצא אלבום הבכורה שלה הנושא את שמה, ומכיל 11 שירים שכתבה, כמו גם שירים של טל שגב, דני רייכנטל וארז ברזוליק. השירים הופקו על ידי אורן שטרית, דני רייכנטל, אייל קצב, זוהר בירגר ובועז וולף. האלבום מכיל גם את הקליפים לשירים "אוריאנה" ו"חופשי".

ב-2008 חזרה לשתף פעולה, הפעם עם אמסטפ בשיר "סיפור" מתוך אלבומם השני.