פרוייקטים שעסקינן הלחנת שירי משוררים צצים חדשות לבקרים, אך רובם עוסקים בהלחנת משוררים וכותבי טקסטים ידועים וטובים. חנוך לוין, יונה וולך, נתן אלתרמן ודוד אבידן תפסו ותופסים נפח חשוב במסת הפרוייקטים הללו, שלא לדבר על מלחינים זרים הקוסמים יותר להלחנה - בודלר, לאונרד כהן ואחרים. אך הלחנה של משורר ישראלי בן זמננו? מעט מאד העזו לעשות זאת.

למשל חברי הלייבל אפעס ממושבם במושב ניר צבי - מור שטייגל וחברי להקת דבק. אחד חלקי אחד הוא נסיון נועז - ומוצלח - לפזמן שירים של ערן בר-גיל. בר-גיל, עיתונאי בעברו, הוציא עד 2008 חמישה ספרי שירה וסיפורים. הפרוייקט הנ"ל יצא לראשונה ב-2006 במהדורה מהודרת של ספר שירים, אליו נלווה תקליטור עם שירים המבוססים על אותם שירים. בר-גיל לא פחד להתעמת עם המציאות ולכתוב על הדברים הבוערים במדינה - פוליטיקה, הכיבוש, אהבה, דת, זהויות מיניות וכל מה שעשוי להתפוצץ יום אחד בקול שאון רב. גדי רונן ובועז ריינשרייבר נטלו על עצמם את מלאכת ההלחנה, כשלצידם אייל גנור, גיא יונה, נדב ברקן, הרביעייה הישראלית העכשווית וגם ערן בר-גיל עצמו שמקריא ארבעה משיריו בין הקטעים המוסיקליים. את ההובלה הווקאלית נוטלת שטייגל.

האלבום גרף תשואות רמות וכמה הגדירו אותו אלבום השנה עוד בתחילת השנה. למרבה הפלא, הפרוייקט חרג מחד-פעמיותו. ב-2008 נודע על חלק שני שלו מתוך טרילוגיה ספרותית-מוסיקלית, הפעם מבוסס על הספר "ברזל" של בר גיל.