בתולדות הPאנק בישראל יש מעט מאד להקות שזכו לקונצנזוס כלפי תועלתן ההיסטורית. להקות שנאמר עליהן שהן "נטולות פוזה והשפעה מסחרית, שצמחו מהרחוב והביאו משהו אמיתי". זה למשל מה שישי ברגר מ-Useless ID חשב על הדד רבינז.

ההארדקור מטאל, הסטריט Pאנק וה-Oi בישראל זכו לסרט תיעודי באורך מלא - Jericho's Echo מאת הבמאית ליז נורד, אלא שאת המשבצת של ה-Oi איישה בסרט להקת כאוס ראבאק. עם זאת, על אף שלא נכללה בפסקול, גם הדד רבינז הגיחו בסרט. כשהם נקראים כמחווה להרכב הPאנק המיתולוגי של ג'לו ביאפרה (The Dead Kennedys), חברו כמה עולים מחבר העמים (ובגלגולים אחרים שותפו כמה צברים) וריכזו סביבם פאנקיסטים על פי הספר, כאלה שלא בחלו בתספורת מוהוק. הקהל הרוסי בארץ תמך וב-2003 יצא הדמו הראשון של הלהקה, שהכיל בין היתר גירסת כיסוי ל-Punks Not Dead של האקספלויטד. פרט פיקנטי: השם המקורי לא היה כל כך מקורי - אריאל קרס הקים הרכב בשם זה לפני השפן הנכון. אולי זו הסיבה שה-Rabins הפך ל-Rabinz...

ארבע שנים נוספות חלפו עד שאותם חומרים מהדמו מצאו עצמם באלבום רשמי, כאשר רוב הלהקות מהתקופה ההיא - ושנטלו חלק בסרט התיעודי - כבר פסו מן העולם. האסטרוגליידס, Soon In Here, Retribution, כאפה לפנים של לימור לבנת, ועדת קישוט, כאוס ראבאק והפוסי של לוסי היו היסטוריה כאשר ב-2007, משומקום, יצא סופסוף האלבום Israhell, ששיר הנושא מתוכו נכלל בפסקול הסרט "וסרמיל".

ב-2008 השתנה שוב הליין-אפ וגם הסאונד הפך יותר הארדקור. הלהקה ערכה טור הופעות ברוסיה ואף הוציאה שבעה משירי האלבום בספליט אלבום ("Break the Omerta") עם שתי להקות נוספות מרוסיה.