שיתופי פעולה מעניינים מזמן לנו האינדי הישראלי מעת לעת והפעם שני אמנים אשר הוציאו אלבומי סולו אישיים בבייסמנט ("Glow" של פרח, "שאריות" של זילברשטיין). בניגוד לפולק המינימליסטי שאיפיין את שתי ההוצאות הללו, השניים פרצו את המחסום האקוסטי והתחברו להרכבי Pאנק קצביים ורועשים יותר (רותם פרח בילה תקופה בלהקתו של אחיו רפי, Mr. Error Sound System ואילו אורן זילברשטיין חבר לגלגול מאוחר של המצב השלישי).

DYLMS הפציעו ב-2010 כאשר זילברשטיין הפתיע והתייצב מאחורי העורות. ההרכב החדש נקט בקו פאנקיסטי אף יותר - שירים קצרצרים, עמוסי דיסטורשן ופידבקים, מנוגנים בווליום גבוה ובמקומות קטנים להגדלת הנזק לאזניים, מה שזיכה אותם בהשוואה לבאזקוקס הבריטים מאת מבקר המוסיקה הנודע, מיכאל רורברגר. על פי התורה הרשמית של הרכבי הפאנק, שיר של דקה וחצי כבר ארוך מדי בלפחות חצי דקה. כך שאי.פי הבכורה של הצמד, Love The Shoes, עמד בחוקי התורה. הוא כלל ארבעה קטעים בלבד, שנמתחו אך בקושי לארבע דקות. אגב, DYLMS הפך בהמשך גם לשיר רשמי של פרח, אותו כלל באלבומו השני, Blend (מ-2010).