לדופראס (ע"ש הדת הפיקטיבית שהגה קורט וונגוט?) יש מניות רבות בחיזוק וביסוס המוסיקה האלקטרונית האקספרימנטלית בארץ, מוסיקה המשלבת יד ביד בין אודיו ווידאו. הקבוצה המצומצמת העוסקת בתחום האמנותי הנ"ל (שרובה, איך לא, ירושלמי) מונה בין היתר שמות כמו רן סלוין, דניאל דוידובסקי, יאיר עציוני, ערן זקס, פנדה פורן ועוד מתי מספר. הלייבלים שעוסקים בתחום האמנותי הנ"ל ספורים אף הם (וגם, איך לא, ירושלמים): אק דאק, תדר, מקלטתקליטים. אליהם נוסף הלייבל שחברי דופראס מתחזקים בעצמם - אינטרוול רקורדס, שנוסד ב-2003.

ליאורה בלפורד אמנית הוידאו ועידו גוברין אמן האודיו חוקרים את אסתטיקת הסאונד האלקטרוני דרך מיצגים מינימליסטים ואבסטרקטים, המזינים זה את זה בתוך הבועה בה הם מתקיימים. המיצגים שלהם זכו לבמה בביאנלות ופסטיבלים רבים המציגים אמנות מודרנית ובת זמננו ביפן, ארה"ב, צרפת, טייוואן ועוד. בישראל מריץ הצמד אחת לשנה את פסטיבל לפטופיה, בו מככבים חברי הלייבל (אמנון וולמן, יאיר עציוני, דופראס ועוד) לצד אקטים לועזיים מחו"ל. וידאו, מחול, מוסיקה כתובה ואימפרוביזציה חופשית אפשר היה למצוא גם במופעי מוסיקה נובה, קבוצה שהכילה את החברים לעיל והופיעו בערבי תרבות מגוונים בהם תרמו אינטרפרטציות משלהם ליצירות אמנים שונים (מרוני סומק ועד תלוניוס מונק). חומרים רשמיים של הצמד כמעט ולא ראו אור. קטע אחד בשם Limbo Sketches יצא באוסף Nothing Works As Planned שיצא באינטרוול בתחילת 2008.