כאשר אלקטרו מרוקו בחרו לנסח את משנתם המוסיקלית במילים הדורבניות "Ever since electronic music took over, poor old guitars have been short of work", ניתן היה להסיק שתי מסקנות מיידיות:
1. ננוצ'קה, להקת הרוק של בארי וגוראל, כבר לא תהא מה שהיתה.
2. הפופ האתני השתלט לגמרי על הישראלים של ניו יורק.

התמהיל שעבד כל כך טוב עבור מתיסיהו (היפהופ חסידי), בלקן ביט בוקס (גרוב בלקני) ובת פרעה (אתני אשכנזי), הפך את הוילאג' בתפוח הגדול לחגיגה אוניברסלית של צלילים ומקצבים ששברו את השבלונה העתיקה של גיטרה-באס-תופים, אותה הציגו הישראלים במסגרות כגון ננוצ'קה, Pink Noise ועוד. לכן, לא היה זה מפתיע לגלות את הצמד הננוצ'קי קופץ על העגלה יחד עם המפיק אסף ספקטור ומשתפים פעולה עם המחשב, הסינת' והסמפלר. ההופעות החיות שלהם שילבו מוסיקה חיה עם וידאו ארט, בלילה של רטרו רוק, נגיעות מזרח תיכוניות וביטים אלקטרונים. מן הסתם, זו לא היתה הפעם הראשונה בה ניסו לממשק את המזרח עם המערב, אך בכל זאת התגובות המקומיות הראו התלהבות (ובעל טור מקומי הגדיל עשות והשווה אותם למ.י.ה, נציגת האלקטרו היפהופ הדרום אסיאתי המצליחה מסרי לנקה). ב-2008 שחררה השלישיה (אשר צירפה להופעותיה את המתופף יובל ליאון) אי.פי רשת ובו שלושה משיריהם (Joe Pill, Take Me Back, Suchback).