כל גילוי אסטרונומי של גלקסיה מרוחקת מזכיר לנו עד כמה אנו לעתים מרוכזים מדי בעולמנו ומתעלמים מהפעילות הרוחשת הרחק מהעין. ומי שמרוכז בלב לבו של עולם האינדי הישראלי, עשוי לפספס כמה יקומים מקבילים מיוחדים וייחודיים, למשל אלה שיצרו מאיה פליקסברודט וטל אייזנברג.

שניהם נגני ויולה, שניגנו בעברם עם אמנים כגון לירון משולם, חוזליטו, התזמורת הערבית-יהודית של תייסיר אליאס (מאיה), להקת בינתיים, כנסיית השכל, איציק שמלי, אנסמבל קפריזמה ואנסמבל מיתר (טל) וגלית שרגל (שניהם). Hop'c Dazey, הרכבם המשותף, הוקם בגירסתו הראשונית ב-2005, במטרה לבחון את הגמישות הן של המוסיקה האלקטרונית-מועדונית המבוססת על התפתחות בלופים, והן של המוסיקה הקלאסית המודרנית - בה ההתפתחות היא הרמונית, מלודית וצורנית. ב-2006 התגבשה גירסתו הסופית של ההרכב, כאשר טל מתפעל בו לפטופים, מאיה ממשיכה על ויולה ואליהם מצטרפים עידו צ'רני על פטיפונים וירדן בר, ציירת בוגרת בצלאל, ששרה בהופעות את הסיפורים המתרוצצים לה בראש.

החומרים של ההרכב נכתבים ע"י כל חברי ההרכב. המוסיקה מבוססת על ביטים אלקטרוניים מנענעים (דאבסטפ, דאנסהול, טכנו וכל מה שביניהם), המתחברים למנגינות בוטות בויולה ולייזרים מהחלל החיצון. הפלנטה שבה מימשו את עולמם המוסיקלי נקראת קומוקלאסי - סדרה של הופעות שכללה מפגשים אלקטרונים וקלאסיים, בהן נטלו חלק פאניק אנסמבל, פרוייקט אייזלר, התזמורת הטרופית של איליאן פאנסאנסוי, רביעיות מיתרים, יצירות מחול וקטעים ביזאריים אחרים.

בפברואר 2007, לקראת ערב הקומוקלאסי השלישי שנערך במועדון לבונטין 7 בתל-אביב, יצא אלבום אוסף המרכז קטעים מאת אמני המיזם, כאשר Hop'c Dazey מציגים שלושה קטעים ("בארץ אי שם", "Planet Earth", "Game Over") לצד קטעי סולו של מאיה ("חטא") וטל ("ניסוי חברתי קצר").