המסע החלומי והרומנטי של צ'לו, חליל וגיטרה למחוזות הדמיון, האושר והמדיטציה השמיימית, שהחלו בו שלושה מוסיקאים אקדמאים מוצלחים בקיבוץ מאיר שפיה ב-2003, חבק עולם דרך החוויה בהודו וההגשמה בברזיל, נקטע באכזריות ב-2007 עם מותו של הסולן שי מיבר. 

שלמה עוז, הגיטריסט והסיטאריסט בחבורה, בעל תואר מאסטרס במוסיקה קלאסית מטעם האדמיה למוסיקה בבאזל, שוייץ, חבר במספר תזמורות בישראל ושזכה להופיע עם אמן הסיטאר שויאט חאן (הופעה אחת עמ ובארה"ב אף הוקלטה ויצאה באלבום); עומר גונן-האלה, למד לנגן על חליל בתלמה ילין, מתמחה בחליל ההודי בנסורי והופיע עם המוסיקאי הברזילאי קריוקה פרייטאס; שי מיבר, אף הוא בוגר תלמה ילין וניגן עם פרייטאס, למד צ'לו מגיל 4, כתב מוסיקה לתיאטרון ותכניות טלויזיה בישראל, חבר לשעבר במקהלת גבעול. השלושה החליטו לשתף פעולה ב-2003 ולמהול את השכלתם הקלאסית עם יסודות אתנו-ג'אזיות. 

ב-2004 תרו שלושתם בהודו (חצי שנה לפחות בוראנסי) על מנת ללמוד ולהתמקצע במוסיקה קלאסית מקומית. כמה חודשים שהו בוראנסי, שם ספגו את השפעתה של המוסיקה. נאגווה היא שכונה קטנה על גדות נהר הגנגס, שבערבית פירושו "סוד" ואילו בספרדית - בכתיב שונה - משמעותו "במים", מה שלטעמם שיקף את הלך הרוח המוסיקלי שלהם. החומרים המקוריים האתנים והמדיטטיבים משהו הבשילו לכדי אלבום הבכורה האפונימי, שראה אור ב-2005, כאשר אל השלושה חוברים מוסקאים רבים כגון תומר יריב (כלי הקשה), יענקל'ה סגל (בוזוקי ועוד),  ארז מונק (טאבלה), שיר סופר (אסרז') ודין דין אביב תרמה קולות.

ב-2007 השתתפו בפסטיבל מוסיקה בברזיל, משם המשיך מיבר לחופשה בקאריביים, שם נפטר. מותו השפיע על חברה טובה של הלהקה, מרינה מקסימיליאן בלומין, שחזרה לארץ להלווייתו וציינה את המקרה כטריגר שבעטיו הגיעה לכוכב נולד. חודש לפני מותו, הפציר בחבריו להקליט אלבום שני, שהקלטותיו הסתיימו לאחר מותו. אלבום זה, Third Glass, ראה אור ב-2007.