2005 הייתה שנת מהפך עבור צ'ארלי מגירה ונערת הפקר. מהרכב המשחזר בערגה את הפיפטיז/סיקסטיז עם טאץ' מקומי הפכו הצמד ללהקה המשתוקקת לאייטיז דינמי דרך העדשה הפסיכודלית של להקות השוגייז האנגליות והפוסט-פאנק הדכאוניות. כל זאת כמובן מבלי לאבד את הטאץ' המיוחד של גבי (צ'ארלי) על הגיטרה, כשמיכל קהן הופכת להיות יותר דומיננטית בנוכחות ובקטעי השירה. המתופף יוני קיפר (לשעבר המיותרים) הביא מצידו תיפוף דינמי ההולם את אופי המוזיקה החדשה.

הסאונד האפלולי של האייטיז לא הרחיק את קהל נאמניו של מגירה, נהפוך הוא. נו היי באנדה תפסה את מקומה בסדרת הופעות שהחלה ב-2005 ונמשכה שנה לערך, עד הקלטת אלבומה, שמשום מה לא מיוחס לה אלא דוקא לצמד הגנרי שעל שמו הוא נקרא, "Charlie Megira Und Hefker Girl". אלבום זה תימצת את תוחלת חייה של נו היי באנדה ובאמת לאחריו היא כבר לא היתה כאן. מגירה נטל פסק זמן מנערתו לטובת הרפתקה ארעית עם שניים מחברי היהודונים תחת השם טרה לה לה לה בויז וגם אלה לא זכו להקליט אלבום אלא שחומריהם יצאו תחת השלב הבא באבולוציה של הצמד המאוחד, The Modern Dance Club.