כשמזכירים את תור הזהב של הרוקסן, בדרך כלל מתכוונים להקות כגון כרמלה גרוס ואגנר, איפה הילד ותערובת אסקוט. אלא שברוקסן היה אותו זמן גם תור של מתכות כבדות יותר: ערבי "מוות לטכנו", שנתנו במה ללהקות מטאל מקומיות כפי שאף מקום לא נתן. People היתה אחת הלהקות האלימות באיזור, עד כי פעם אחר פעם גרמה למהומות במועדון, שמצידה איים להחרימה.

עידן קופפרברג, האיש בקדמת הבמה, ודאי למד משהו מאורי דרומר, כאשר בילה זמן בדורלקס סדלקס באמצע שנות השמונים. רוב הופעותיה של פיפל הסתיימו מוקדם יותר מהצפוי, לפעמים לאחר שיר אחד. מיקרופונים לא נותרו שם שלמים ופעם אחת חברי ההרכב השתתפו בתיגרה המונית עם הקהל, אם כי אולי זה היה פשוט פוגו שלא הובן די צרכו. התוצרת המוסיקלית של ההרכב כוללת קלטת דמו בשם Spooked שחולקה ברוקסן. הלייבל האמריקאי Relapse שיחרר אי.פי נוסף שלהם בסוף 1994, וכפי שקופפרברג צוטט בנושא זה: "תודה לאל שהתקליט סוף סוף יוצא. חבל שהם נזכרו להוציא משהו שהקלטנו כבר לפני שנתיים".

ב-1996 התפרק ההרכב, אך ניסה להתאחד מספר פעמים, ללא הצלחה. אחת הפעמים הללו (2003) הפגישה את ערן רוטזק, אייל מגד ורן יורגנסון לג'אם סשן ספונטני שהוקלט ושותף באתר של יורגנסון תחת השם The Threople Jam. מאז פירוק הלהקה, יורגנסון פנה לקריירת סולו, תופף עבור אינפקציה ופעל עם עמית ארז. קסטנבוים וקופפרברג פצחו בשיתוף פעולה ארוך ימים, בעיקר בתחום האלקטרו-טראנס, כבבאגנושקה. מספר שירים הקליטו עם רוטזק תחת השם טרנטה. רוטזק מצידו שיתף פעולה עם חזיז ומתופף אחר של אינפקציה - עמרי הנגבי, להרכב קצר ימים בשם שערוריה, שפעל במתחם לבונטין.