על אף שלהקת Que נותרה בגדר סוד ליודעי חן בלבד וקשה להגיד שהיא פרצה את גבולות האנונימיות, גם כעת ניתן לקרוא ברשת תגובות שמעלות באוב את שמה - בנסיבות חיוביות ומפרגנות - דבר המלמד שהחומרים שלה היו ראויים וזכרונם לברכה.

את ההרכב הובילה הסולנית נעה בכמן. חמש שנים לפני הקמת ההרכב, כתבה נועה בכמן שירים שהכיוון הכללי שלהם היה רוק אלקטרוני. גישה זו השתנתה ביוני 2000, כאשר איציק בן דויד הציע לנועה להקים הרכב ולנגן את השירים שלה בכלים חיים. איציק הפגיש את נועה עם איתי בן נפתלי ונדב כץ. הרביעייה החלה לעבוד על חומר מקורי באנגלית שעיקרו שירי רוק אוירתיים עם השפעות אלקטרוניות. החזרות נערכו בחדר חזרות שהקים איתי בקיבוץ עין המפרץ בו הוא מתגורר, תוך שהם מחפשים חבר חמישי להרכב אשר יאייש בו את עמדת המתכנת. לאחר שלא נמצא אדם מתאים, החלה נועה לעבוד על התכנותים בעצמה.

לאחר כשנה של עבודה עזב איציק את ההרכב ואת מקומו על התופים תפס טל מילר. באותה תקופה החליטו חברי ההרכב להתחיל בהופעות, הם הצמידו לעצמם את השם Que, על שם סינטיסייזר בעל אותו שם, והחלו בהופעות באיזור חיפה ותל אביב. בנובמבר 2001, הקליטו חברי ההרכב חלק משיריהם באולפן הביתי של נדב כץ, שהפיק ומיקסס את השירים בעזרתו של טל טרייביש. מהקלטות אלו נדפסו 3 שירים על אלבום דמו בשם Que, שנשלח למספר תחנות רדיו בארץ ולחברות תקליטים בחו"ל. שירים נוספים שלא יצאו רשמית: Julia, Lalaland, Love Is Floating, Weather Report.

כעבור שנים מספר, המשיכו מילר וכץ לשתף פעולה, בין היתר כהרכב ההופעות של אלון ברגבאום.



(Que בגירסא צעירה)