בשנים הראשונות של המילניום החדש הופנתה תשומת לב תקשורתית רבה לסצינה העצמאית בירושלים, לא מעט בזכות הפעילות הענפה של פאקט רקורדס, ועדיין הרכבים רבים בעיר יצרו והופיעו מתחת לרדאר העיתונות, לעיתים גם המקומית, ולא תמיד בצדק. אחד ההרכבים הבולטים יצירתית שפעלו בעיר וכמעט שלא זכו להכרה ראויה היו schlaf gesucht, טריו בס (רפי בוסידן) גיטרה (שימי זקן) תופים (בוריס ליפשיץ) שנע בין התחום של הנויז והפוסט רוק ועד לאימפרוביזציות ג'אזיות.

בשנת 2002 יצא בהוצאה עצמאית אלבום הבכורה של שלאף גזוכט שנשא את שם הלהקה והכיל שבע רצועות (ועוד אחת נסתרת) שהציגו את ספקטרום היצירה הרחב של ההרכב. באותה שנה השתתף ליבשיץ בהקלטת האלבום "הרחוב" של אוטומניאק (אריאל גל) שיצא בלייבל פוך. בשנת 2004 הוציאו שלאף גזוכט שלישיית אי.פים בלייבל הירושלמי "משהו על הדרך", שתיעדו הקלטות שטח ואילתורים של הלהקה בשלל מקומות כמו הצוללת הצהובה בירושלים, הבית של שימי ומקלט עלום במעלה אדומים. כל אחד מהאי.פים הציג פן שונה של הלהקה: האי.פי. הראשון, "Put it on the riz" (שקטע הנושא שלו זוכה לגירסת כיסוי חצי מאולתרת לקטע הקלאסי של אירווינג ברלין, והוא היחיד שהוקלט בהפעה חיה בפאב הרוזה בירושלים), שיקף את הצד האגרסיבי והבועט בעוד האי.פי. השני "קשקושים" היווה יצירה אחת ארוכה של אלתורים ג'אזיים אוונגרדים חופשיים (נתמכים בעבודת הקלידים של מיכאל בוסידן, שאף הוא ניגן באלבום של אוטומניאק). האי.פי. השלישי, "Drifts" הציג קו עדין יותר שהחצין את הצד המלודי של הלהקה.

אלבום הבכורה של שלאף גזוכט יצא בהוצאה מחודשת ובעטיפה משודרגת בלייבל "משהו על הדרך" לקראת סוף 2005. בנוסף, צירפו אליהם את מיקי בוסידן כקלידן.