המילניום החדש הערה דם חדש לפופ הישראלי המקרטע שהתמקד בשנות התשעים בהיי פייב ונסיונות לא מוצלחים עם ללדין ובנות יעקב. לא משהו לספר לנכדים. המיינסטרים התאושש ראשון עם הפצעתן של רוני סופרסטאר, שרונה ודניאלה פיק, מיכל אמדורסקי, מטרופולין והילה הררי. גם האינדי-פופ לא נשאר חייב: בנות טרי פויזן הובילו את המהפכה עם פרנץ'-לאונג' סקסי, אדרת איגפה מהצד הטראנסג'נדרי, מישל לה היסטריק הקים לייבל בשם fuck the fu*ure ועוד מספר הרכבי פופ כדולי דולי, ג'יימס בלונד אקספריינס ואקיטה תקלטו והופיעו לעיני הקלאברים הצמאים. עמם הפציעה זמרת נוספת עם נוכחות שיער בולטת: Spirriitwo, היא יעל שחמון.

ספיריטו בילתה בתקופה ההיא בעיקר בלונדון, שם שלחה דמו ללייבל-מגזין Organ שהביעו התלהבות מהסחורה. בשילוב מעניין של קברט ודארק-פופ וסאונד שנע בין דיאמנדה גאלאס לביורק, היא פולשת לטריטוריות לא טבעיות לפופ ומכופפת את החומרים שם כרצונה: אם זה Inner Self של ספולטורה או Foundling של הקארדיאקס. חומרים ראשוניים נוספים שלה כוללים את Facing all this, Video Store, Sometimes ו-Dark things.

בתחילת דרכה ליוו אותה יהודה נעים על קלידים, רן לבנון בתופים ויגאל זק על הבאס, עמם הופיעה בתערוכת אמנות הארץ ברידינג תל-אביב (יגאל ויעל שיתפו בעברם פעולה בהרכב המטאל Skin Clock). מאוחר יותר השתנה הליין-אפ וכלל את תום מוכיח על הבאס ויונתן אופנהיים על הקלידים. סינגל רשמי ראשון צפוי לראות אור ב-2006.