במדינת תל אביב נוסד הפאנק הישראלי. הז'אנר המהפכני ליבלב מן הסתם בעיר הגדולה והליברלית, על אף שכמה מן הדמויות המובילות בו הגיעו מלהבות הבשן בקצה הצפוני של המדינה. בתל-אביב הם מצאו אוזן קשבת וקהל יעד צמא. עם זאת, אין ספק שתמהוני הכרמל נזקקו לגירסא משלהם לז'אנר מהפכני זה. כך שבאמצע שנות השמונים, בעוד מדינת תל-אביב שתלה את ניצני הפאנק הרדיקלי, החיפאים נתלו בכמה הרכבים עלומים שניסו לעשות פאנק אנרכיסטי במידה מועטה מאד של הצלחה. אך בניגוד לתל-אביבים, היה שם משהו קצת שונה - מעורבות פלסטינית פעילה. למשל ההרכב DictatorShit מטירת הכרמל ששניים מחבריו היו ערבים. כך גם The A, להקה חיפאית שחמולת מר הידועה לשמצה שלחה שניים מבניה אל שורותיה.

The A הונהגה על ידי ספרטקוס מר, הבכור בין שלושת האחים לבית מר, ששני האחרים בו הם ג'וליאנו ואביר. האחרון שותף אף הוא בהרכב זה. הם הוציאו מספר קלטות עם אוריינטציה אנארכיסטית לקראת סוף שנות השמונים ("Against All Authority" ו-"Music Is My Bomb" ב-1987, "Anarchifada" ב-1987). את הליין-אפ השלימו הנגנים המסתוריים ארתורו, דוד ונטלי (ששיר על שמה קיים באחת הקלטות). עדויות מאותה תקופה סתרו את הטיב ה"פאנקיסטי" של הלהקה ותיארו את הסגנון יותר כ"רוק מאולתר של מסטולים" וכ"מוסיקה אאוטסיידרית של הילביליז אנרכיסטים", תיאור שמתיישב היטב עם עדות ראיה מאחת ההופעות של הלהקה בה "ג'וליאנו הסתובב בקהל מחופש לסולטן תורכי וצעק 'לשרוף את הצבא!'".

ההופעה האחרונה הידועה של הלהקה התקיימה בקולנוע אלנבי ב-1990. מאז תיעלו האחים מר את שנאתם למדינה בדרכים תרבותיות אחרות לפני ומאחורי הקלעים בתיאטרון הבימה ובתיאטרון ג'נין.