נאה דורש ונאה מקיים: יובל הרינג, יוצא להקת המת'-רוק לבנון, אימץ לעצמו תורה אבסולוטית של חיים מוסיקליים עצמאים. התורה גורסת "שמוסיקה היא דבר שעושים באופן טוטאלי, משהו שממלא את כל הזמן ונמצא בראש סדר העדיפויות. אנחנו קמים כל בבוקר, נכנסים לאוטו ונוסעים לחזרות עד שעות הצהריים. בערב אנחנו יושבים בבית ועובדים על הופעות וטורים בחו"ל או נוסעים להופעה". הרינג לא רק הטיף - הוא גם מימש. לבנון עצמה היתה להקת הופעות מאסיבית בארץ ובחו"ל וכך גם הרכב הצד שלו TV Buddhas עם חברתו דאז, מיקי טריאסט.

הבודהות הגיחו אל הבמות בראשית 1997. הרינג חיבר גיטרה חשמלית לשני מגברים מלוכלכים ומיקי טריאסט התיישבה ליד שלושה חלקי תופים, תוף עומד כבאס, סנר ומצילה. ההשפעות הגיעו מהולווט אנדרגראונד, בלאק סבאת', דאנס ומוסיקה הודית. עוד בטרם מלאו להרכב שנתיים וכבר רשמו בכרטיס הביקור שלהם שני מסעי הופעות באירופה, ארבעה אי.פים והשתתפות בפסטיבלים לצד הרכבים כגון Old Time Relijun, RTX, Acid Mother Temple ועוד. המחוייבות למוסיקה ולחיי מוסיקה לא נפסקה בהרכב עצמו: השניים הקימו חברת הפקות בשם "דג במים" ובמסגרתה יזמו הופעות מדי שבוע בסצינה המקומית להם ולאחרים, הביאו אמני חו"ל לארץ ולבסוף אף הפכה ללייבל בו יצאו אלבומיהם כמו גם של אדם קומן ואכזבות'.

ב-2009 אגרו את מירב הרצועות בארבעת האי.פים לכדי אלבום אחד בשם The Golden Period. האלבום הופץ במהדורה מוגבלת גם בלייבל האירופאי Trost records. שנת 2010 המשיכה את גל ההופעות המאסיבי (קרוב ל-300!) מהשנה שעברה, בעוד הצמד מעבה את שורותיו עם הצטרפותו של אורי טריאסט (אחיה של...) על גיטרה שניה. אלבום אפונימי נוסף יצא ב-Trost לקראת סוף השנה וכלל שישה שירים חדשים.

מוחם היצרני של הרינג והטריאסטים לא פסח על הרעיון לתעד את מסע ההופעות הנרחב. זה הפך לסרט דוקומנטרי תחת השם Band on the Run, שהופץ ברשת. לאחר צאתו, עוד תשיעיית שירים ראו אור ב-2011 באלבומם הבא, Dying at The Party.