אוריאל שלומי נולד בשכונת התקווה, ובגיל 17 כבר עזב את הבית ויצא להפלגות כימאי בחברת "צים". במהלך אחת ההפלגות למערב אפריקה, עלה שלומי לבמה והחל לשיר, בעידוד חבריו לספינה. מאז החליט שברצונו לשיר, ובכל הפלגה בידר את עמיתיו במופעים במועדון.
אחרי ארבע שנים פרש שלומי מהים והחל להשקיע בקריירת הזימרה, כשהוא מופיע באירועים ובמועדונים ברחבי הארץ. בשנת 1982, כשהוא בן 26, הוציא שלומי את אלבום הבכורה שלו, "
לילה מלילות" (אל המחר). בהופעותיו ניתן היה למצוא בקהל את הכוכב העולה
זוהר ארגוב, שהתלהב משירתו. בין השניים נוצר קשר אמיץ, והם אף הקליטו אלבום דואטים משותף.
אלבומו הבא של שלומי, "אבינו שבשמיים", יצא בשנת 1986. בעקבות הצלחת האלבום הקים להקה בשם פעמי המזרח, איתה הופיע. שנתיים אחר כך יצא אלבומו השלישי, "שירי נשמה ים תיכוניים". האלבום כלל מחרוזות של חידושים לשירים ישראליים וים תיכוניים, ונמכר בעשרות אלפי עותקים עד עתה. אלא שהצלחה מסחרית אינה מבטיחה גם הצלחה בביקורות, ושלומי, שחווה אכזבה מחוסר היחס של התקשורת, החליט לפרוש מעסקי המוסיקה. הוא סירב להתראיין ולהופיע, ופנה לעבוד בכל מיני עבודות מזדמנות. האחרונה שבהן היתה במאפיית הטאבון בתל אביב.
בסוף שנות התשעים פגש את שלומי הזמר
אבי פרץ. פרץ ניסה לעניין את שלומי לשוב להקליט. לאחר מספר פגישות ושידולים, נעתר שלומי להפצרותיו. השניים עבדו יחד משך ארבע שנים. התוצאה היתה האלבום "
אני שר אני קיים", שיצא ב-2003. באלבום 9 שירים חדשים, פרי עטם של פרץ,
יוסי גיספן, דורון דוידסקו,
רוני אחיאל,
אביחי מליחי,
עופר לב, ראובן אלוני ועוד. לצידם ביצע שלומי שני חידושים: מחרוזת משירי
ג'ו עמר (הכוללת את השירים "אמא" ו"העני") והשיר "כשהיינו ילדים" (מ' אורי אסף, ל' משה וילנסקי).
