חברי הלהקה גדלו בפתח תקווה, לה גם הקדישו שיר שאומר: "אני לא מאמין שאני גר בפתח תקווה/ שנים על גבי שנים/ ערסים, זקנות ובני עקיבא". הלהקה נוסדה ארבע שנים לפני הקלטת האלבום, ביוזמתו של ניר טרטר, הסולן. כאשר שמע ניר טרטר את השירים של גיא בן שטרית הוא שיכנע אותו להקים להקה שתבצע משיריו. אל הלהקה צירף ניר את גיא שמי, גיטריסט שלמד איתו בבית הספר "רימון", את ירון שראל, בסיסט, ואת רן יורגנסון, מתופף. כל חברי הלהקה העידו שהטקסטים של בן שיטרית היו הגורם שאיחד בינהם.
בתחילת דרכה זכתה אינפקציה להתעלמות כמעט מוחלטת הן מצד שדרני הרדיו והן מצד חברות התקליטים, אך המעריצים לא נשארו אדישים - ההופעות במועדון "לוגוס" ו"בארבי" יצרו סביב הלהקה גרעין מעריצים גדול. אותם מעריצים היו הסיבה, בסופו של דבר, שחברת התקליטים החליטה על הקלטת אלבום. "ככה מפנקים" יצא במרץ 2000, בהפקתם המוסיקלית של אלי לו-לאי וברוך בן יצחק מלהקת רוקפור, ונמכר בכ-5000 עותקים. בהופעות, אינפקציה היתה עולה לבמה כאשר חלק מחבריה מחופשים: טרטר עלה עם כובע של מכשפה שהוחלף במגוון כובעים אחרים, בן שטרית עלה עם חצאית קרפ.
בהופעות מבצעת הלהקה, מלבד חומר מהאלבום, גם כמה גירסאות כיסוי לשירים מוכרים, כמו: "התקווה" (כן, ההמנון הלאומי), "זה היה ביתי" של מני בגר ו"עין הנמר" של להקת SURVIVER. הגירסה העברית של אינפקציה ל"עין הנמר" הוקלטה לסינגל ב-1999, ושווקה על ידי "אן.אם.סי". אחרי צאת האלבום הראשון, עזב המתופף רן יורגנסון, ובמקומו הגיע עמרי הנגבי.
בשנת 2004 הוציאה הלהקה את הסינגל "זה עושה לי שמח", סנונית ראשונה מן האלבום השני, עליה שקדה אינפקציה שנתיים. אחריה הוציאה הלהקה את החידוש שלה ל"זה היה ביתי". החידוש יצא מעט אחרי החידוש המצליח של הילה הררי לאותו שיר, שאירח את מני בגר ואת להקת כלא 6. לאחר מכן יצא השיר "סרט של סקס". בקליפ הנלווה התארחה להקת מוניקה סקס, המוזכרת במילות השיר. האלבום המלא, שנקרא "בכיף", יצא במאי 2005. האלבום כלל 20 קטעים, בהפקתו של טל מטמור, כולל החידושים ל"זה היה ביתי" ו"עין הנמר". במסיבת ההשקה החגיגית לאלבום התארחו יהלי סובול, בשיר "סרט של סקס", ואלי גורנשטיין, שביצע את שיר הפתיחה ל"רכבת ההפתעות".
